המכשפה מאגם הקיכלים. אליזבט ספיר, תרגום אבירמה גולן, הוצאת כתר, 1979.

את עלילותיה של קית בת ה-16, החוצה את האוקיאנוס מאיי ברבדוס הרחוקים לאמריקה הפוריטנית  בימי טרום העצמאות שלה, קראתי לראשונה בגיל 10.

היא נראתה לי אז כל כך בוגרת, והסביבה וההרפתקאות שעברו  שייכות היו לעולם של מבוגרים שלא היה לי קשר אליו. ובכל זאת,  התאהבתי בספר, אם כי פחות הזדהיתי עם הדמות הראשית. (מצאתי את עצמי דוקא בדמות משנית שם)

לקח לי שנים להבין כמה דמיון יש ביני לבינה, אבל לא את זה בא הפוסט הזה לתאר.

"המכשפה מאגם הקיכלים" הציג לי עולם של אמריקה אחרת. פוריטנית, קשוחה, נלחמת על עצמאותה מול מלך אנגליה. מלאה מאבקים פוליטיים.

ברבדוס,  מולדתה של קית' שבאיי הודו הרחוקה,  נראתה לי כחלום קסום. זה אחד הספרים הבודדים שגרם לי לפתוח את האטלס ולחפש היכן ממוקמת ברבדוס ומה עושים תושביה היום.

הרבה סיפורים שנגעו ללבי ברבדים שונים יש בספר הזה.  היחסים של קית' עם מרסי בת דודתה המוגבלת, המהווה את מקור התמיכה והחוזק בבית.  סיפור החברות של קית' עם חנה, קוויקרית זקנה ומלאת חכמה, המואשמת על ידי אנשי הכפר כמכשפה, האשמות שמגיעות עד לציד מכשפות מפחיד. ופרודנס, ילדה זכה שחיה חיי אומללות ופחד והופכת לידידתה של קית'.

ומעל לכל, היו שם סיפורי האהבה שונים ומלאי תהפוכות. ג'ודית, ויליאם, ג'ון הולברוק, מרסי, ומעל לכולם, נאת'.  אותו מלח צעיר וגס רוח, שעד היום אני מאוהבת בו לחלוטין.

בגיל 10 לא ידעתי כמה משמעותי יהיה הספר לחיי. כמה תשובות לשאלות שאז עוד לא ידעתי שמקננות בי אמצא בו.  באותה תקופה רק ידעתי שאני רוצה לקרא בו שוב ושוב ולא יכולה להסתפק בהשאלות מהספריה. החלטתי לרכוש אותו. אני עוד זוכרת את עצמי, ילדה בת 11, עומדת ב"משביר" באלנבי, בידי 15 שקלים, והמחיר שכתוב על הכריכה הוא 17.9- שח.  אז ויתרתי.  וחשבתי שאקנה אותו בהזדמנות אחרת. כשבאתי שוב לא היה הספר שם, ואחר כך סגרו את מחלקת  הספרים ב"משביר", והיום כבר אין משביר באלנבי, אבל זה כבר סיפור אחר..

שנים חיפשתי את הספר הזה. בכל שבוע ספר הייתי הולכת להוצאת כתר, מראה למוכר בקטלוג שהספר הזה קיים, עד שקיבלתי את התשובה הסופית שהספרים אזלו וההוצאה לא מתכוונת להדפיס מהדורה נוספת. היה מוכר אחד שאפילו הציע לי לכתוב להוצאה ולהגיד שהספר חשוב לי, ואולי יש להם איזה עותק שהם יכולים לשלוח אליי...

לאורך השנים המשכתי לקחת אותו מהספריה.  פגשתי שוב ושוב את קית' בת ה-16 שהייתה מבוגרת ממני, קרובה לגילי, ולפתע צעירה ממני  יותר ויותר,  ואף פעם לא נס ליחה ולא אבד קיסמה של היצירה הזו בעיני. גם ממרום השנים.

בסופו של דבר השגתי את הספר באקראי.  צמוד למקום עבודתי היתה ספריה. ויחסי ידידות שררו ביני לבין הספרניות שם. יום אחד ראיתי שהם ערכו "שבוע המכשפות והקוסמים" ואת כל ספרי המכשפות, כולל "המכשפה מאגם הקיכלים" הציגו לראווה.

"איזה ספר מדהים זה! כמה חבל שאי אפשר להשיג אותו" גוללתי בפניהן  את התלאות שעברתי לשווא בנסיונותי לרכשו.  מאוחר יותר נכנסה אורית הספרנית למקום עבודתי.

"הפתעה! בשבילך!" אמרה ובחיוך רחב הושיטה לי את הספר. "יש לנו כמה עותקים. אז אנחנו יכולים לתת לך אותו- אבל תביאי במקומו ספר אחר לספרייה..."

הבאתי שני ספרים. גם אם היו אומרים לי להביא עשרה הייתי מרגישה שעשיתי עסקה טובה.

הספר נמצא אצלי, ועדיין אני קוראת בו. מוצאת בו כל פעם דברים שכבר שכחתי, במצעד הספרים האהובים עלי הוא עדיין מככב. ויום אחד , אני מבטיחה לעצמי, אני גם אסע לברבדוס...

וכשאני רואה את שלל ספרי הילדים שמודפסים שוב ושוב היום, אני תוהה מדוע אין איש מרים את הכפפה ומדפיס שוב את הספר המצויין הזה, שכל מי שקרא אותו התאהב בו (למרות שאולי לא כמוני...) גם לדור הילדים של היום מגיע.

ובאיחור של שנים רבות, אני כותבת את המכתב הזה להוצאה. תדפיסו אותו שוב. באותו תרגום. הוא מושלם!

מאת זלפה שלמה