מדריך הטרמפיסט לגלקסיה/ דאגלס אדמס. מאנגלית: מתי ונגריק ודנה לדרר

כאחת שמחשיבה את עצמה חובבת שרופה של ז'אנר המדע הבדיוני והפנטזיה, ראיתי בעצמי כמי שסובלת מחור חמור בהשכלה- האם ייתכן שעד גיל שלושים פלוס פלוס לא קראתי פעם אחת מההתחלה ועד הסוף את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה? הצבתי לעצמי את הקריאה של הספר עליו שמעתי כה רבות כאחת המטרות שעליי לסמן, ובהשקט הצנעתי את העובדה המביכה הזו משאר חברי המד"בניקים, שמא אתפס בקלקלתי.

ההוצאה החדשה של הסדרה גרמה לי להירתם למשימה. "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הכרך הראשון בסדרה הוא כנראה ספר המדע הבידיוני הנמכר ביותר והמוכר ביותר בישראל, אחרי הכול אין הרבה ספרים שהקדישו להם תוכניות שלמות בגלי צה"ל, התחנה הכי ישראלית שיש. ההצלחה של הספר הזה בקרב הישראלים מוכיחה שגם אנו, קהל השבוי בריאליה שלו, שאוהב את הסופרים שלנו עטופים בכותרות העיתונים, מסוגלים לזנוח את האמיתי לטובת המומצא והעתידני, אם הכתיבה היא קולחת ומשעשעת כמו במקרה של "המדריך לטרמפיסט".

למעשה, "מדריך הטמרפיסט" אולי נקרא כספר עתידני, אבל הוא טומן בחובו המון ביקורת על הכאן ועכשיו. וכמו שהביקורת הזו הייתה נכונה בשנת ההוצאה לאור של הספר הזה ב-1979 היא נכונה עכשיו, אולי בגלל שהוא עוסק בסופו של דבר בטיפוסים חייזרים שמציגים את האופי האנושי בצורה הטובה ביותר ומגחיכים אותו.

כולנו נתקלנו בבירוקרטיה אטומה כמו זו שבה נתקל ארתור דנט, גיבור הסדרה, שביתו אמור להיהרס בגלל מחלף שצריך לעבור במרכזו. כולנו פגשנו באנשים המזכירים את הווגונים, החייזרים חובבי השררה והקידום המקצועי, שעושים הכול לפי הכללים ולא מוכנים לסטות מהם אפילו במעט ואני יכולה להישבע בכמה קווי דמיון בין זאפוד בילברוקס, נשיא הגלקסיה, לכמה מהמנהלים שלי.

עובדה מעניינת היא שדאגלס אדמס, כותב סדרת ספרי "המדריך לטרמפיסט" היה שותף גם בכתיבת סדרת מדע בדיוני בריטית מצליחה אחרת- ד"ר הו. "ד"ר הו" שצוברת הצלחה מחודשת בשנים האחרונות, היא בעלת כמה קווי דמיון ל"מדריך" ושתיהן ניחנות באותו הומור בריטי מופרך ומוזר. בהרבה מובנים הגיבורים של "מדריך לטרמפיסט", פורד פרפקט התייר הכותב עבור מדריך הטרמפיסט וארתור המצטרף אליו, מזכירים את הד"ר והמלוות שלו. בעוד הראשונים משייטים במרחבי הגלקסיה, השניים משייטים במרחבי הזמן, כשכל אחד מהצמדים פוגש חייזרים מוזרים יותר או פחות שלועגים פעמים רבות דווקא לאופי האנושי.

יתרון נוסף שיש לספר הזה הוא האורך שלו. בזמנים שבהם כל סדרת מד"ב או פנטזיה מתהדרת בשבעה כרכים לפחות ואלפי עמודים לכל כרך, כיף לקרוא ספר קליל, שגם לא מכביד על התיק ונקרא במהירות ובנשימה אחת. מסתבר שגם במובן הזה, המצטרף לנימה הכללית העולה מהתוכן שלו, מוכיח "המדריך לטרמפיסט" שאפשר גם אחרת.

 מאת נורית הוראק