רחוב שיח' חאמזה 17, קהיר / אברהם בר-אב (בן טאטה)

הוצאת רימונים

סיפורה של משפחה יהודית אחת בקהיר, מן התקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה ועד לתקופת מלחמת השחרור.

סיפור שהוא גם סיפורה של קהילה שלמה אשר חיה תחת האשליה כי היא מבוססת בארץ מולדתה, בעוד שלמעשה הייתה כ"איבר שתול", והרגשת הבית שחוותה הייתה אשליה.

כותב הסופר בסוף הספר:

"מעולם לא היינו חלק מן הישות המופלאה הזאת ששמה מצרים. היינו חלק מעילית הזויה וחסרת אחיזה שעלתה כפורחת, בסדק שבין שלטון רקבובי ומושחת לאימפריה הבריטית שכבר הייתה בסוף ימיה. לא רצינו להבחין בשינויים הפנימיים והאזוריים המתהווים לנגד עינינו ואשר קצבו את ימינו במצרים."

בשפה קולחת ומרתקת, ללא עומס דימויים ופרטים מיותרים, מספר אברהם את סיפור משפחתו בקהיר, החל מהיכרותם של סבו וסבתו,ילדותה של אימו ודודו, ועד ילדותו שלו.

תוך היכרות עם משפחה שאינה מאפשרת לנו להתרחק ממנה ולו לרגע, אנו מריחים את רחובות קהיר, בית הספר "אליאנס", פוגשים את מקס, השליח מארץ ישראל, את הפעילים הציונים והפעילים הקומוניסטים.

אנו מלווים את בני ובנות המשפחה המשתדכים עם קרוביהם מן המשפחה הרחבה, ואת אלה המסרבים להשתדך אל מעמד כלכלי ובוחרים בדרך המרד המובילה אותם לקשרים לא רצויים עם העולם התחתון הערבי.

יחד עם סופי, שהיא אמו של המחבר, אנו גדלים, מתחתנים, יולדים, ונשארים נאמנים ליהדותנו אך גם למולדתנו, מצרים, מסרבים להאמין לשמועות ההזויות על גורל בני עמנו בארצות אירופה, אך נאלצים להתחיל להתמודד עם העוינות ההולכת וגוברת של שכנינו ומשרתינו הערבים, עם התקרבות כוחותיו של היטלר למצרים.

יחד עם אברהם הקטן אנחנו משאירים את כל רכושנו ונוטשים את ביתנו, בתמורה לשחרור הנרי, אבינו, ממחנה המעצר לשם נשלח עקב פעילותו הציונית.

יחד עם המשפחה אנו עולים על אוניה ועוזבים את מצרים לנצח, ויחד איתם אנו רואים את נמל חיפה בפעם הראשונה.

"רחוב שיח' חאמזה 17, קהיר" הוא ספרו הראשון של אברהם בר אב, והוא ספר קולח, מרתק ומומלץ ביותר!

מאת אירית ישראלי