עד שיום אחד / שמי זרחין
עוד לא קרה לי שאקח ספר לידי ולא אוכל להניח אותו עד שאסיים את הקריאה בו. בכשרון רב שובה שמי זרחין את הקורא, מהמשפט הראשון איננון מניח לו עד שסיים את הספר. בשבת אחת, לא יכולתי לעשות דבר אחר פרט מאשר לקרוא ולקרוא...
הספר מתאר משפחה ממבט עיניו של ילד שגדל עם אמא גדולה מהחיים, ביישוב שיש בו האנשים שלו והחוקים שלו.
לאם שהיא הדמות הדומיננטית בספר יש מאפיינים מיתיים, היא גדולה מאד יפה מאד, טוב ליבה גדול בהתאמה, והיא מוכשרת מאד: מרגע שמצאה את האהבה הנכונה, היא חיה את החיים במלוא חושניותם. בן זוגה קטן מאד, אבל מוכשר כמוה, והם אינם זקוקים לאיש מלבד זו לזה כדי לחיות חיים מלאים ולהשרות משיפעם על סביבתם הקרובה.
אבל המציאות הארץ ישראלית חודרת ומפריעה לאידיליה ולילד המספר לחיות את חייהם במלוא עוזם וחושניותם.
הם חיים בטבריה, שלטופוגרפיה שלה ולכן גם למזג האוויר בה, יש חוקיות משלו, גם מזג האוויר הזה מתואר במאפיינים מיתיים שנוטעים נופך מיתי למקום. הטבע במקום משתלב בחיי הגיבורים והופך לחלק אינטגראלי מהעלילה.
המאפיינים המיתיים מהווים אפשרות ל'תיקון' כשיש לגיבורים אפשרות לחיות את חייהם מחדש בדמויות מקבילות. לא אפרט בדיוק כדי לא לפגום בעלילה.
למרות המאפיינים המיתיים, יש בספר אמת מכבידה, האמת של סוגי אוכלוסיה שונים שהפער ביניהם איננו ניתן לגישור.
את המאפיינים של הפער המתוארים בספר חשתי בעצמי, על בשרי ממש כאחת שגדלה בתנאים דומים בעיר ייחודית אחרת בארץ, כמדינה בפני עצמה, עם מאפייני מזג האויר ייחודיים לה, אבל את השנאה חשתי.
בתחילה, בגלל התחושות הקשות, כעסתי וכעסתי, לא רציתי כלל לספר על הספר, אבל לאחר זמן, הבנתי שאני עושה עוול, הן לספר והן לאמת שהספר מתמודד עימה, ובעיקר - לעצמי. הספר אמנם איננו מספק פתרונות, אך הוא מעלה שאלה כאובה מאד בחברה שלנו, איננו מנסה לייפות אותה, לטאטא אותה, כפי שעשיתי כל חיי, אלא מעמיד בפנינו את האמת.
ואולי בשל אמת זו שמראה לאוהבי הארץ הזו את פרצופה האמיתי, ואומרת לנו: הנה, זו המציאות ללא כחל וסרק, רק ככה, אם נראה אותה, נעמוד מולה - ננסה להתמודד עימה ואולי נצליח לתקן בה משהו.
שלוש אפשרויות מוצגות בפנינו: זו של הסיום הניסי והמיתי שהספר מציע, זו של הזמן המרפא ומוליד סינתזות חדשות, ואולי נמצא בעצמנו את אפשרות ההכלה והסליחה, שקבוצות שבאו מתרבויות שונות, יידעו להכיל זו את זו ויידעו לחיות זו עם זו באהבה.
קריאה נעימה
אוגניה, בלוגילוגי