הרמן קוך / ארוחת הערב. מהולנדית: ענבל זילברשטיין

אזהרה: הביקורת מכילה ספוילרים לעלילת הספר

כבר בהתחלה ברור לחלוטין שאין זאת ארוחת ערב משפחתית רגילה. פאול, המספר, מעביר לנו מסרים רבים, ואף אומר במפורש שאחיו, סרג', מועמד לראשות הממשלה, ביקש ממנו להגיע למסעדה מפורסמת עם אשתו כדי לדבר על ילדיהם. פאול גם מבהיר שהוא יודע שהערב הזה עומד להידרדר.
המוטו הפותח את הספר הוא ציטוט מתוך כלבי אשמורת. כלבי אשמורת הוא סרט רווי אלימות, הנאה של האלימות. ואכן, אלימות ברוטלית וההנאה ממנה, כמחלה, היא עלילת הספר.
כבר בהתחלה פאול מסביר לנו שני דברים: א. הוא מזכיר לנו את משפט הפתיחה מתוך אנה קארנינה: כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה. בהמשך הוא ינסה לשמור על משפחתו כמשפחה מאושרת ויהי מה.
ב. אקדח שמופיע כבר במערכה הראשונה בטוח שיירה בהמשך.
הספר מחולק ל-5 מנות עיקריות החל באפריטיף וכלה בדיז'סטיף. תוך כדי הארוחה פאול מספר לנו את הסיבה שהובילה לפגישה, הבעיות של הילדים, מישל בנם של פאול וקלייר, ריק בנם הביולוגי ובו הבן המאומץ של סרג' ובבט. מישל וריק ביצעו מעשה אלימות בלתי נתפס ובו מנסה לסחוט אותם. סרג' מבקש לדבר על הנושא כדי להחליט מה לעשות בנידון, אולי אפילו לפרוש מהמירוץ לראשות הממשלה, אולם להפתעתו הוא נתקל בהתנגדות עיקשת של פאול וקלייר. פאול וקלייר יעשו הכל - הכל - כדי לשמור על שלמות המשפחה ואושרה אפילו הם בעצמם צריכים לפעול באלימות.
בחלקו הראשון של הספר הקורא מגלה איזושהי אמפטיה כלפי פאול המספר, הוא כועס על אחיו, מפחד ממנו ואולי אפילו מקנא בו. כשמתגלה מעשה האלימות של מישל, בנו, מתגלים גם מעשי האלימות שלו עצמו. ואז, בחלקו השני של הספר הקורא מתחיל להיות מבולבל. למעשה, פאול סובל ממחלה תורשתית, שייתכן שהעביר אותה גם לבנו, שגורמת לו להפוך להיות אלים באופן קיצוני. הקורא מבולבל עוד יותר כשהוא מבין שקלייר, אשתו, הופכת להיות אלימה בעצמה ומגוננת על האלימות של בעלה ובנה. והאמפתיה הופכת לסלידה.
זהו ספר מזעזע, קשה לעיכול. הוא מזעזע ונוראי כל כך כיוון שהסיפור מתרחש בהולנד. הולנד, שאין בה חסרי בית, שלא אמורה להיות בה אלימות בלתי מתעכלת. אפילו פאול, המספר, אומר באיזשהו שלב שזאת הרי לא הברונקס או גרמניה, זאת הולנד!!

מאת מירב