ילדת פלא / רוי יקובסן. מנורווגית: דנה כספי

"הכול התחיל כשאמא ואני התחלנו לשפץ..." כך מתחיל סיפורו של פין, המספר. פין ואימו גרים בדוחק בדירת שיכון, בנורווגיה של שנות השישים. חייהם משתנים כאשר אימו של פין מחליטה להכניס דייר משנה, קריסטיאן, והגורל מחליט להכניס דיירת נוספת – לינדה, ילדה קטנה בת שש, חריגה, ביתו של מפעיל המנופים, אחותו למחצה של פין.

ברגע שנכנסים הדיירים, משהו משתנה. היחסים בין פין לאימו מתערערים, אולי רק משתנים. משהו קורה לאימו וזה משפיע עליו מאוד.

כשהסיפור מסופר מנקודת מבטו של ילד יש סיכוי ידוע מראש שיהיה מכמיר לב, יש משהו מאוד פתוח בסיפור כזה, נאיבי, אובייקטיבי לרוב, ואף מלא בהומור. מעבר לכך שזה סיפור על קשר משפחתי, על קשר בין בן לאם, בין אם לבת, בין אח לאחות – זהו סיפור על שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים בנורווגיה. זה אינו ספר שכתוב באופן ביקורתי או ציני אלא מתוך נקודת מבטו של האדם האינדיבידואלי, ובמקרה הזה ילד, בן לאם חד הורית.

פין לוקח על עצמו אחריות גדולה מאוד, הן על אימו והן על אחותו-למחצה, הוא נדרש להגן, להבין לעומק, להיות בוגר והכי חשוב – להיות המאחד והמגשר.

"... הייתי מוכרח להוציא את זה סוף סוף, את הכאב הזה שהיה תקוע לה במוח, ואולי גם בשלי, וכפה עלינו להיות אחרים מכפי שהיינו..."

זה התפקיד של פין הקטן – לרפא את אימו כדי שתוכל להמשיך להחזיק מעמד ולעשות את מה שנדרש ממנה כאם, כדמות החזקה בחייו. תפקידו להחזיק את שאר הדמויות בסיפור כדי שיוכלו לפתח את דמותו שלו, לגרום לו להתבגר ולהבין לא רק את תפקיד האם במשפחה, אלא את התהליכים החברתיים שהוא נתון להם.

מעבר לכך שזה סיפור נוגע ללב חשוב לציין את תרגומה המבריק של דנה כספי.

מירב