העיניים הצהובות של התנינים - קתרין פנקול

מצרפתית: עדינה קפלן

ז'וזפין הייתה בת 38 כשחל שינוי בחייה. השינוי החל עם התפוררות נישואיה. עד אז המעיטה בערך עצמה. ברגע שנפרדה מבעלה הבוגד והבטלן שלא עבד אך נסך בה ביטחון כוזב, לקחה את עצמה לידיים. זהו ספר על העצמה נשית, על דרך לא קלה אך מספקת של שחרור עצמי, תהליך של שינוי שלוקח זמן. בתחילה פחדה, פחדה שלא תצליח לבד, הדאגה לביטחון בנותיה הדירה שינה מעיניה, דאגות הפרנסה והשרידות הכלכלית היו בהתחלה עמוד התווך בהחלטותיה.

משפחתה לא מעריכה אותה - אחותה היפה ,המוחצנת והבטלנית הנשואה לפיליפ הבנקאי העשיר, אמה השולטת בכולם ובמיוחד בבעלה השני, בת מרדנית בגיל ההתבגרות, לא ממושמעת וכועסת עליה. אך הדברים עומדים להשתנות...

"כשמפחדים צריך להישיר תמיד מבט לפחד ולקרוא לו בשם. אחרת הוא מוחץ ונושא אותך כמו גל מרושע."[עמ' 39]. ז'וזפין בהחלט מתחילה ללמוד את הלקח.

היא גם מגלה ש"האושר עשוי מדברים קטנים. מצפים לו תמיד בגדול אבל הוא מגיע אלינו ברגליים שבריריות ועשוי לחלוף מתחת לאפינו מבלי שנשים לב אליו."

ז'וזפין מומחית לתקופת ימי הביניים והיא מתחילה לכתוב ספר. כדברי שירלי חברתה היא מגלה את החיים תוך כתיבתו. "כשכותבים מן הראוי לפתוח לרווחה את הדלתות לחיים כדי להישאב לתוך המילים ולהזין את הדמיון."  סוד בינה לבין אחותה נותן לה כוח ומצד שני, לכאורה גם שובר אותה. אך כל ירידה תוך סבל ומאבק רק משנה אותה ומוסיפה לה כוחות לעלייה ברף יותר גבוה. היא אוספת תובנות כמו: "החיים הם בן אדם. בן אדם שיש להתייחס אליו כאל שותף."

הסיפור איננו רק על ז'וזפין למרות שהיא הדמות המרכזית. יש מארג מגוון של דמויות שאנו לומדים להכיר את נקודת מבטן ואת המונולוג הפנימי שלהן מעצם מבנהו של הספר. דמויות עגולות מעצם פרישת מחשבותיהן, מעשיהן ויחסן אל האחרים. נקודות המבט הרבות, המשתלבות, ולעתים תוספת נקודת המבט של המספרת היודעת כול, נותנות לקורא להבין את החברה כולה ואת מעגל החיים של הפרטים בתוכה.

הדמויות המקיפות את ז'וזפין הן: אנטואן - הבעל הבוגד שיוצא עם אהובתו לאפריקה לעבוד עם התנינים, הבנות אורטנס, זואה ובני הדודים, מרסל האב החורג שבוגד באשתו עם ז'וזיאן המזכירה היודעת לתת חום ואהבה, האם הקשה והרודנית אנרייט, איריס האחות היפה ואוהבת חיי הנוחות והבטלה, הנשואה לפיליפ העשיר והחברה הטובה שירלי ובנה גארי.

הסיפור מתרחש בעיקר בסביבות פריז. לכולם יש סודות שאותם הם מסתירים ומגלים וזהו חלק מקסמו של הספר. בסופו, הקצוות נסגרים.

הספר מחולק לחמישה חלקים אך בתוך החלקים יש רק רווחים קטנים. צורה זו הפריעה לי משום שלעתים קטע אחד מסתיים בסוף עמוד והשני עם נושא אחר מתחיל בעמוד חדש ויש רצף מבלבל.

הסגנון נהדר, כתוב בצורה קולחת וסוחפת גם בזכות התרגום המעולה. אי אפשר לעוזבו. הכתיבה משופעת בפרטים רבים ובתיאורים, לעתים עם חוש הומור מעודן ויפה.

הכריכה מקסימה וכשתקראו את הספר תבינו את שמו.

אני שמחה שקראתי בינתיים פרק ראשון בטרילוגיה. יש למה לצפות...

מומלץ בחום

שוש מילמן