רק עכשיו במרחק הזמן שעבר מאז קראתי אותו,אני מסוגל לכתוב עליו.
על הספר "אשה בורחת מבשורה"
אתם מכירים את את זה שתמיד אנחנו מנסים לדרג את הספרים שקראנו? היום אני יכול לומר שהספר הזה הוא אחד משלושת הספרים הכי טובים שקראתי בימי חיי ותאמינו לי שקראתי הרבה.
הספר טלטל אותי עד כדי כך שימים רבים אחכ הסתובבתי נסער.
אני רוצה להקדים ולומר משהו אודותי:
אני לא חוקר ספרות, אין לי כלים לנתח ספר,אני כותב מנהמת ליבי,מהתחושות שמציפות אותי כשאני מזהה ספר שעושה לי את זה, לכן אם מה שאביא לכאן הוא יותר לב ופחות ממה שמבקר ספרות עושה,תהיו סבלניים איתי
כשהחלטתי לכתוב על הספר,בדחילו ורחימו באתי אל הכתיבה, ספר ששזורות בו נקודות גם מחיי
ואביאם בהמשך.
סיפור המסגרת עוסק באורה שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול והיא בורחת מביתה כדי לא לקבל את הבשורה שהיא בטוחה שתגיע.
הרומן נפתח במלחמת ששת הימים ,עובר דרך מלחמות אחרות, בשכונות בירושלים שהכרתי בילדותי.
האמת שהפרק הראשון נראה לי הזוי מידי,לא הבנתי מי משוחח עם מי,איך קשורים הגיבורים האחד לשני ולשלישי
והייתי כבר קרוב לזנוח אותו,אבל ככל שהתקדמה העלילה התמונה התבהרה.
הימים כאמור ימי מלחמת ששת הימים,אורה ואברם מאושפזים בבית חולים בבידוד,הם מתקשרים בסוג של שפה שלא תמיד מובנת ובחדר שוכב גם אילן שהוא הגלגל השלישי תרתי משמע,כי הוא אינו מסוגל ללכת ונע בכיסא גלגלים
אני לא רוצה לספר את כל סיפור העלילה,אספר רק נקודות חשובות:
אחרי שאורה מביאה את בנה בעזרת נהג מונית ערבי שבו היא משתמשת לצרכיה הרבה שנים ,לנקודת הגיוס היא יוצאת למסע בשביל ישראל ביחד עם אברם שאותו לא ראתה הרבה שנים.
לא נראה שממש איכפת לה מאנשים סביבה,כל הספר נע בתנועת ההליכה של אורה בטבע, בשביל ישראל, תנועת ההליכה מניעה את תנועת הקשרים המקיפים את אורה:
הקשר לבעלה,לבנה שנמצא עם בעלה,עם אברם ,עם עופר בנה השני,עם המקומות שגדלה וחיה,עם עברה.
גרוסמן מתאר תאורי נוף מאוד מדוייקים,שמות של צמחים ועצים,ריחות,צבעים,כאילו הוא נע ביחד עם אורה על השביל
והשמות של הצמחים הזכירו לי את סבא שלי,סבא שמואל שהיה צייר של ארץ ישראל ובין השאר צייר את הצמחים במגדיר הצמחים הראשון שיצא בארץ של מחבר ששכחתי את שמו.
אני מוכרח להדרש לתאור של חוויה שאותה עוברים אילן ואברם באחד המוצבים בתעלת סואץ בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.
הייתי שם במלחמת יום כיפור,שמעתי בקשר את זעקות הפצועים,את הבקשות והתחנונים לחילוץ, את קולו של אריק שרון שניסה להרגיע,לומר שהם מנסים להגיע ,הוא היה היחיד שניסה לעשות משהו ולא הצליח.
חוויית הקריאה של נסיון החילוץ בו שותפים אברם ואילן בפרוט שנעשתה היא חוויה מטלטלת,מחזירה אחורה את כל השנים שעברו מאז,הפחד עולה בגרון,חונק,תופס,לא עוזב
לא יכולתי אחרי הפרק הזה להמשיך לקרוא ועשיתי הפסקה.
הספר הוא מסע מפרך של כל מי שקורא אותו,הוא מטלטל,צובט ונורא קל להזדהות עם הדמויות
וכל הזמן יש בבטן תפילה,שלא תגיע בשורה רעה
רק שלא תגיע בשורה רעה..
אשה בורחת מבשורה-דוד גרוסמן
נכתב על ידי טליק
תיהיו טובים