בספר החדש של אשר קרביץ ("הכלב היהודי" ו"סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ''' " הזכורים לטובה) "קלמן קימרלינג – חוקר פרטי, בעזרת השם", מסופר סיפורו של קלמן, תלמיד חכם שעלה מברוקלין שבניו יורק לשכונת מאה שערים בירושלים כדי להגשים את חלומו ולהפוך לחוקר פרטי.

במשטרה לא כולם היו רוצים לעבוד עם החוקר החרדי, אבל במקרה התקיפה שמתרחש במאה שערים אין להם הרבה בררה אלא להשתמש בחרדי שיעזור להם לבצע חקירה בשכונה שכה עוינת כלפי מוסדות מדינה. מי שמותקפת היא אישה חרדייה בשם דבורה לונץ. החשוד העיקרי הוא בעלה אשר טוען שבזמן התקיפה הוא נסע בסיור מאורגן לקברי צדיקים.

לכאורה מקרה שגרתי שאנו שומעים על רבים כאלה מדי שבוע, אך בהדרגה החקירה מסתבכת למחוזות בלתי צפויים.

במקביל לחקירה המתפתחת בהדרגה מסופר סיפורו של קלמן,  מוצאו, משפחתו והשקפת עולמו, קרביץ מוכיח פעם נוספת את כישרונו לספר על הדמות הראשית במקביל לעלילה בצורה זורמת וקולחת.

"קלמן קימרלינג – חוקר פרטי בעזרת השם" זה לא רק ספר מצוין. מדובר פה גם בספר בלשי יוצא דופן, אני חייב להודות שאני לא קורא הרבה ספרים בלשיים, אבל אני יודע מה צריך להיות העיקרון בהם. העיקרון בספרים בלשיים אמור להיות שהחוקר, ביחד עם הקורא עובר תהליך של הרכבת תצרף.

הקורא מגבש לעצמו ביחד עם החוקר רשימת חשודים, כל פעם שיש תפנית מפתיעה הקורא מופתע יחד עם החוקר, והתהליך שהקורא עובד בהבנת הפרשה זהה כמעט לגמרי לתהליך ההבנה של החוקר.

יש ספרים בלשיים שפשוט מטיחים בך את הממצאים, בלי שאתה מבין מי, מה, מדוע ולמה ומאיפה זה הגיע ואיך הם הגיעו לזה, ככה שאתה פשוט יכול לקפוץ לסוף ולהבין אותו דבר כשהיית קורא את כל הספר.

ב "קלמן קימרלינג – חוקר פרטי, בעזרת השם" אתה צריך לקרוא את כל הספר כדי להבין, כי כמו שציינתי למעלה, אתה עובד תהליך ביחד עם החוקר, ואם תקפצו לסוף אז לא תבינו כלום.

בעצם, זה לא ככה ב-100%, החיסרון היחיד ב "קלמן קימרלינג" הוא שמדי פעם מתגלה משהו שאתה חושב שהוא חשוב ויתרום לעלילה, ואחרי זה יש כמה אזכורים בודדים לאותו המשהו ואז פשוט הנושא ננטש, וזה חבל כי זה הורס במקצת את השלמות של הספר והבלשיות שבו. ייאמר לזכותו של קרביץ שהיה רק מקרה מוצק אחד כזה בכל הספר.

כמו ב"הכלב היהודי", קרביץ מפגין את כתיבתו היהודית, התיאורים היהודיים והציטוטים מהתנ"ך המתקשרים לעלילה יוצרים אווירה יהודית מענגת, שמקרים רבים יכולה מאוד להרגיז, אבל לא אצל קרביץ.

וכמובן הכתיבה הרהוטה של אשר קרביץ מענגת, והעברית שלו מדהימה, אין ספק שבדגש הלשוני קרביץ עשה עבודה מצוינת.

ולסיכום, "קלמן קימרלינג – חוקר פרטי, בעזרת השם" זה ספר נפלא. אמנם זה לא "הכלב היהודי" וגם לא "סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ'",  אבל ללא ספק זהו ספר מצוין ומומלץ בחום.

מאת הצפרדע