הבנות שלי אוהבות לשמוע סיפור, בדרך הטבע, כמו ילדים אחרים, כשהן נתפסות לסיפור, אני נידונה לחזור עליו מליוני פעמים. הן יודעות לתקן אותי כשאני שוגה בהטעמה, אם אני מחליפה מילה או מדלגת על שורה, הן ממהרות באושר לצעוק את הדרך ה"נכונה" להקריא. הספר שהפך ל"ספר הנטחן" של כל הזמנים הוא ללא ספק חתול תעלול של דוקטור סוס. להפתעתי, נגה (3) היא זו שנדבקה אליו ראשונה ולא מוכנה לוותר כל ערב על הקראה. מדובר בספר עב כרס יחסית לספרים הקודמים (מעשה בחמישה בלונים הנצחי, איה פלוטו ואליעזר והגזר) שזכו למעמד אלמותי זה. מה עוד אפשר לומר על דוקטור סוס שלא נאמר עדיין? החרוזים המקסימים, המשקל והקצב, ההומור בציורים ובעלילה כל אלו עושים את הספרים של הדוקטור עם השם הדבילי למוצלחים במיוחד. בחתול תעלול העלילה פשוטה, יורד בחוץ גשם, אמא הלכה, בבית נשארים טלי ואני, פתאום בדלת מופיע חתול תעלול שמתנהג בשובבות והופך את הבית ביסודיות. נגה יודעת לספר על הדג שנפל לקומקום במשחק שנקרא "הופ הופ הופ עם הדג" היא נאנחת במשפט המסכם של כמה עמודים "וזה עוד לא הכול! או לא, זה לא הכל". היא יודעת לספר לי מי מהדברים שחתול תעלול משחרר הוא דבר אחד ומי מהם, הוא דבר שניים. וכשהספר נגמר היא מקפצת בלהט על המיטה וצורחת באושר "חתול תעה - לול"! שוב ושוב עד שאני מצליחה להכניס אותה מתחת לשמיכות...   יש לנו כבר לא מעט מספריו של הסוס הזה, עוד מוצלח בטירוף, הספר "גדליהו והמיסטוק" שאותו מדקלמת יעל (5) גם מתוך שינה (בחיי!) שם מסופר על מלך הזוי שהחליט שהוא רוצה שירד מהשמים משהו אחר פרט לארבעת הדברים הרגילים, גשם וכאלה כבר לא עושים לו את זה, הוא מזמין מכשפים שיורידו עבורו משהו אחר, על אף שהמשרת שלו, גדליהו קובי, מתריע בפניו שזה לא ממש נבון.. המכשפים מציעים 'מיסטוק'. משם העלילה הולכת ומסתבכת, עם דקלומי כשפים מצחיקים והסתבכויות משעשעות.  כשאוכלים ארוחת ערב, יעל שואלת אם אפשר לאכול ינשופים מבושלים, כמו הקוסמים "באנו מן החשכה, שם רק בכי ואנחה... מכשפים אשר אוכלים, ינשופים מבושלים" ותסלחו לי אם טעיתי בציטוט הזה, הספר נעלם שוב, יש לה הרגל להחביא אותו כדי שאף אחד לא יגע בו מלבדה...   בקיצור, ולטובת העצלנים, אני אקצר, דוקטור סוס בכלל והספרים האלו בפרט הם יצירות מופת לא במובן המשעמם/ טרחני/ פלצני/ מתנשא/ מתיימר, הם יצירות מופת במובן המקורי של המילה, אושר צרוף, כיף גולמי וצחקוקי אושר של הבנות שלי מוכיחים זאת שוב ושוב. עכשיו, אם אני רק אמצא את גדליהו והמיסטוק, אני אוכל להשכיב אותן לישון...

לבלוג של Public Static