על "אחרי זה" באתר ההוצאה

לאחרונה,  בביקורה התקופתי בארץ,  שאלה אותי אחותי אם אני יכולה להמליץ לה על איזה ספר עברי חדש. אמרתי לה שתנסה למצוא את ספר השירים של גיורא פישר,  אחרי זה .  היא הלכה וחיפשה ומצאה וקנתה.  למחרת הלכה וקנתה עותק אחד גם בשבילי.
 
אל השירים של גיורא פישר התוודעתי כבר לפני כשנתיים,  במסגרת שיטוטיי בבלוגוספירה:  חלקם פורסמו בבלוג שהוא מנהל באתר "בננות". הספר עצמו יצא לאור לא מזמן,  בהוצאת "עם עובד" (2010).  חלק ניכר מן השירים בו עוסקים בשכול (בנו של פישר נפל בג'נין בשנת 2002),  אבל לא כולם   -  וכולם מצטיינים בחדות ישירה ותמציתית,  בפשטות חסרת גינונים וקישוטים,  ובעוז-הבעה נטול-בּוֹטוּת.  הם נקראים במהירות ויורדים אל חדרי הלב ומתפוצצים שם בדממה,  אחד אחד.
 
ירון אנוש סיפר לפני כמה שבועות בתכניתו ברשת ב' (ואני מקווה שאני זוכרת בדייקנות) כיצד קיבל את הספר בדואר,  הוציאו מן המעטפה בזמן שחיכה במכוניתו ברמזור היציאה מירושלים,  והתחיל לעלעל בו   -   ואז עצר את המכונית בשולי הדרך,  ויצא ונעמד מחוץ לה וקרא את הספר כולו,  מתחילתו ועד סופו,  בלי שיכול היה להפסיק.  נזכרתי בזה אתמול בלילה,  לאחר שאמרתי לעצמי שרק אסתכל קצת בכמה שירים לפני כיבוי האורות:  אחרי הכל,  אני כבר מכירה רבים מהם.  אבל כשהתחלתי לקרוא התברר לי שאי אפשר לכבות את האור  -  והמשכתי לקרוא את השירים,  אחד אחרי השני,  עד לאחרון שבהם.  מדי פעם הייתי צריכה לעצור אחרי שיר זה או אחר לפני שעברתי לשיר הבא.  גם לאחר שהגעתי אל סוף הספר אי אפשר היה עוד לכבות את האור,  ואני יצאתי אל החדר הסמוך והתחלתי להתהלך בו,  הלוך ושוב,  כפי שאני עושה לפעמים מתוך אי-שקט (הרגל שירשתי מאבא שלי).  ורק לאחר שהשעה היתה כבר הרבה אחרי שתיים לפנות בוקר החלטתי,  שהגיע הזמן לכבות את האור וללכת לישון.
 
הבחירה בְּשיר שאביא לכאן מתוך הספר לא היתה פשוטה.  יש שם כל כך הרבה שירים יפים כל כך.  בסופו של דבר בחרתי בשני שירי-שכול זעירים   -   קצרים מאד וכתובים באמצעים הפשוטים ביותר.  על השני מביניהם ("תפילה") אני יכולה לומר כמעט בוודאות,  שהוא האהוב עליי ביותר בקובץ הזה:
 
גיורא פישר / ילד ואמא
 
רוֹצֶה לִהְיוֹת יֶלֶד קָטָן. 
לְהִתְיַשֵּב בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב,
לִבְעֹט  בַּעֲקֵבַי בָּאַסְפַלְט
וּלְהַרְבִּיץ בְּיָדַי הַקְּטַנּוֹת
לְכָל מִי שֶיְּנַסֶּה לְהָרִים אוֹתִי.
 
לִצְרֹחַ:
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָקוּם
לֹא רוֹצֶה לָקוּם
לֹא רוֹצֶה
לֹא רוֹצֶה -
עַד שֶהוּא יַחֲזֹר.
 
 
 
גיורא פישר / תפילה
 
מִי יִתֵּן
וְאֶהְיֶה כְּבָר זָקֵן
מְבֻלְבָּל.
אִם אָז אֶשְאָל:
לָמָּה הוּא לֹא בָּא לְבַקֵּר?
אַל תֹּאמְרוּ:
אֲבָל,  הוּא נָפַל
לִפְנֵי הָמוֹן זְמַן.
אִמְרוּ:
הוּא הָיָה פֹּה אֶתְמוֹל
וְאָמַר שֶיָּבוֹא גַּם מָחָר.
 
 
              *
 
השירים בספר מגיעים בדיוק עד לעמוד מאה ועשרים.  אינני יודעת לומר אם זה במקרה.

מאת עדה ק.