"טוב נגד רוח הצפון" מאת דניאל גלטאואר. מגרמנית: דפנה עמית

יש שאלות שתמיד מעניין לבחון אותן. הזמנים משתנים, ואיתם התשובות הצפויות או המתקבלות על הדעת, אבל השאלות נותרות בעינן. כזו היא השאלה של אדם המצוי במערכת יחסים ומתאהב באחר: האם האהבה גוברת על מערכת היחסים? האם מערכת היחסים יכולה לשרוד למרות האהבה האחרת? מהו המעשה המהווה בגידה ואילו דברים נותרים עדיין בתחום המותר? הספר בוחן שאלות אלה.

אם להודות על האמת, בתחילה לא אהבתי את הספר. לא השתכנעתי בסיפור המסגרת שהפגיש את שני הגיבורים, ומצאתי את יסוד הקשר שלהם בלתי אמין במידה רבה. גם הדמויות היו חסרות במקצת: אמנם במדיום של סיפור מכתבים הקורא בדרך כלל אינו מקבל מידע מעבר למכתבים, אולם בספר זה המכתבים גם הם לקוניים-משהו, מדלגים על כל המציאות ועוברים ישר לעולם רגשי ואינטימי, ולכן הקורא מתקשה להבין מה מביא את הצדדים לנהל את חליפת המכתבים ולטעון אותה בתכנים כפי שעשו.

לאחר ההתחלה הלא משכנעת הספר משתפר: הצדדים מצליחים לעורר זה את סקרנותה של זו (ושל הקוראים), ולשכנע באמיתות הקשר ביניהם. משעה שהיסוד הסיפורי השתפר יכולתי להצטרף לעולמו של הספר כך שלא זו בלבד שתהיתי כל הזמן מה יחליטו הגיבורים לעשות, אלא גם הצלחתי לתהות באמת בדבר מה הייתי רוצה שיעשו, ואיך מעריכים את מה שכבר עשו.

הספר אינו משיב לאף אחת מהשאלות שהצגתי בהתחלה, ובכך יתרונו. הוא מותיר את הקורא עם השאלות מחד, והאפשרויות הבלתי מוגבלות מאידך. לכן, ולמרות הפגמים בסיפור, אני מחכה לספר ההמשך.

מאת שרון

מרים אופיר על הספר

ג'וליאנה על הספר

טוב נגד רוח הצפון /דניאל גלטאואר. מגרמנית: דפנה עמית

אני אוהבת ספרים שעוסקים בהתכתבות. אולי זה קשור לציפייה המתוקה שכוללת פתיחה יומית של תיבת הדואר ובמקרה הזה תיבת הדואל. לאו ואמי נפגשו במקרה כסוג של תאונת כתיבה מביכה שהתפתחה למין ידידות וירטואלית שמתקיימת רק בבועה האינטרנטית וכל ניסיון להתיק אותה למקומות ממשיים יותר נכשל בצורה שאותי כקוראת תסכלה לא מעט אך גם הבנתי את הצורך הזה להישאר שם.  הבנתי את הצורך של אמי שיהיה לה מקום משלה שלמשפחתה אין חלק בו (האם זו רק אשליה שלה?) בצורך הזה היה גם משהו קצת מסתכן.  

אהבתי את הקצב שבו הספר נכתב ונקרא שהזכיר לי את חוסר הסבלנות שלי בכל מה שקשור למימד הוירטואלי למשל הצורך לקבל כמעט מיידית תשובה לדואל. פרט לכך אני מאד מבינה אנשים שהכתיבה היא המגרש הביתי שלהם והם מרגישים הסתייגות מסוימת לעבור משם לפסי היכרות מוחשיים יותר. הספר נותן לגיטימציה לבחירה של אנשים להישאר שם על אף הסקרנות שגורמת להם לעתים להיות כעכברים קטנים שמוציאים את החוטם מהחור כדי לרחרח מה קורה שם בחוץ (מחוכם היה הרעיון של אמי להכיר ללאו את מיה).

הספר משאיר טעם של עוד, בלי לקלקל יותר מדי אומר שהוא מסתיים בצורה פתוחה ומסקרנת שגרמה לי לחכות בקוצר רוח לספר ההמשך שלו.

מאת ג'וליאנה

"טוב נגד רוח הצפון", מאת דניאל גלטאואר. מגרמנית: דפנה עמית

טוב נגד רוח הצפון הוא ספר המבוסס על דואלים, אולם יתרונו הגדול הוא בכך שהמכותבים הם אנשים עם תודעת שפה מפותחת – אחד מהם, ליאו, הוא פסיכולוג שפה שבתחילת הספר מתברר שהוא חוקר את התפתחות השפה באינטרנט.

זה בעצם רומן מכתבים שמכיוון שהוא בחלק גדול מהזמן יש לו אפקטים של דיאלוג ONLINE.

בקטעים מסוימים ישנו פער זמנים ואז צצה הלהיטות של ההתכתבות באינטרנט לקבל תשובה מיידית, ולעיתים דווקא פער הזמנים נותן רוחב יריעה לכותב הדואל להביע לא רק רגשות ספונטניים מתפרצים אלא גם נוסחים שמזכירים את המכתב המסורתי שבו הכותב משתהה על הנכתב ועורך אותו ומכניס בו מחשבות ורגשות.

היפה בספר הוא שלמרות שהוא מינורי מאוד – סה"כ שני משתתפים מרכזיים – אמי וליאו, ועוד כמה נספחים חלקיים – ברנרד בעלה של אמי, מרלנה אהובתו לשעבר של ליאו ומיה חברתה של אמי שהיא משדכת לליאו, ולמרות שכולו מסתמך על הדו שיח בין אמי לליאו שתחילתו במקריות של דואל שהגיע לכתובת הלא נכונה, ישנו גיוון רב לאורך הספר. ישנה התפתחות של היחסים ביניהם וישנה עלילה שחלק ממנה בעצם מסתמך על כך שהקורא ישלים בין השורות שנכתבות ואלה שלא נכתבות.

הם מגדירים מלכתחילה את היחסים בתכתובת זו כנפרדים לגמרי מחייהם האחרים ו"חיצוניים" להם אולם במשך הזמן החיים האלה הווירטואליים פולשים לתוך החיים האמיתיים שלהם ומתכתובת קלילה סרקסטית ושטחית ובלתי מחייבת הם חודרים עמוק לתוך הנשמות הפועלות ומשפיעים גם על הסובבים אותם.

ספר קריא ויפה ומומלץ .

מרים אופיר