יום הסליחה

מחברת:ג'ונס גייל

מאנגלית :איריס ברעם

247 עמודים

הוצאת כתר

שנת תרגום:2010

כריכה אחורית

ששש...לחש דק מן הדק ועליו נישאת הנשימה. זהו סיפור שאפשר לספרו רק בלחישה"

זהו סיפור על ילדה שגדלה בבית שהיו בו מילים יותר משהייתה בו אהבה, בית ששלטו בו סודות, חשכה וטירוף. זהו סיפור על ההיסטוריה של הנשים באוסטרליה בתחילת המאה העשרים, על התבגרות בצל הקולוניאליזם הבריטי, ועל פשעים שאסור לדבר עליהם אבל הם ממאנים להישכח. וזהו סיפור על חברות חזקה מדם, ועל הדם ששפיכתו תקטע את החברות הזאת באחת.

יום הסליחה ספרה הנוגע ללב של גייל ג´ונס, הוא סיפורן של פרדיטה, בתם המוזנחת של מתיישבים בריטים באוסטרליה, ומרי, עוזרת הבית האבוריג´ינית הצעירה שלהם. יום הסליחה הוא החשוב בספריה של ג´ונס האוסטרלית, ובו היא מתארת בשפה פיוטית וקולחת את תוצאותיהם ההרסניות של פשעים שהודחקו והושתקו ואת המאבק למצוא שוב מילים מתוך הדממה. כשנחשף אט-אט סיפורן הטראגי של פרדיטה ומרי, לא רק רוחות הרפאים הרודפות את הדמויות מתגלות, אלא גם כוחות החיים והשמחה שלהן והעונג הטהור שבכתיבה ובקריאה, כתביו של שייקספיר, המלווים את הרומן לכל אורכו, יהפכו למפתח שבאמצעותו ניתן יהיה למצוא את הדרך אל האמת המודחקת ואל שפה חדשה.

"ג´ונס כותבת באופן יפהפה על הקשר המהדהד שבין חיים קטנים לבין הסיפורים הגדולים" - אינדיפנדנט

"סיפור נוקב ומלא עוצמה" – גרדיאן"



ההמלצה שלי

יש לי חברה בעיר היפה פרת שבמערב אוסטרליה . פעם אחת שלחה לי דיסק עם שירים של  האבוריג'ינים. דיסק שנשמע לי זר ומוזר. כששאלתי אותה על היחסים עמם , היא תיארה אותם כטובים. אך לא כך היה בראשית שנות השלושים וגם העיר פרת הייתה עדיין בחיתוליה. כל זה בא לידי ביטוי בספר הזה.

"זהו סיפור שאפשר לספרו רק בלחישה"....כך מתחיל הספר . התחלה שנוגעת בסוף הספר כמעט.התחלה שמספרת על הדבר הנורא שקרה-מותו הלא טבעי של אביה שגרם לפרדיטה לגמגם חזק כתוצאה מהטראומה."גרוני נשחת מחמת כובד הדברים שהוא נושא עכשיו".

הספר מספר לנו את השתלשלות הדברים למקרה שקרה ומתחיל עם נישואי הוריה של פרדיטה. נישואים עקרים ומשוללי אהבה. ההורים עברו לאוסטרליה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. פרדיטה נולדה ב-1930 כילדה לא רצויה וכתוצאה מכך עם חסך גדול בנשמתה. היא גדלה עם אב מנוכר ואם בלתי יציבה בנפשה שהייתה מכורה לשיקספיר ופירשה את החיים על פי כתביו.

 את מעט החום קבלה מקהילת האבוריג'ינים- השבטים שחיו באוסטרליה לפני האדם הלבן. הנשים הניקו אותה והתייחסו אליה כאחת משלהן. בנוסף לכך היו לה שני חברים. בילי הנער החירש אילם ומרי- הנערה האבוריג'ינית שבאה לעזור כשאמה אושפזה בבית חולים בשל מחלת הנפש שלה. היא ומרי הפכו לחברות בנפש והבדידות נמוגה.

 אביה היה טיפוס מנותק ,שמה שהיה חשוב לו היה חקר האבורג'ינים שחשב אותם לעמים פרימיטיביים ואחר כך עקב בעניין רב אחרי מלחמת העולם השנייה . למרות שטכנית היו רחוקים ממנה ,מילא את הבית בערימות ספרים והדביק באובססיביות את כל מהלך המלחמה על הקירות. בנוסף לכך עסק בשיטתיות באנוסה של מרי שלא החשיב אותה כאדם אלא שפחה הנתונה לגחמותיו. וכשנעשה המעשה ומרי נאלצה לעזוב, השתנו חייה של פרדיטה......

זהו ספר מיוחד בעל עומק פסיכולוגי וידע אנתרופולוגי המסופר במילים מעשיות ופיוטיות . ספר שכמעט אין בו דיאלוגים אך קשור בחיבה למילים הכתובות ולתקשורת.  ספר זורם ומעניין, על תקופה עלומה כמעט בהתפתחות אוסטרליה ויחסי הגומלין בין הלבנים  והשבטים האבוריג'ינים- התושבים הראשונים של אוסטרליה.

הספר מסופר בעיקר בגוף שלישי ולעיתים עובר לגוף ראשון- לדבריה של פרדיטה עצמה. קטעי ציטוט של כתבי שקספיר מקבלים במה חשובה בספר.גם מבחינת הייצוג שלהם וגם מבחינת הפתרון הטמון בהם.

שם הספר באנגלית הוא "סליחה" ולא "יום הסליחה" ויש לו משמעות בחיי האוסטרלים. משמעות שהסופרת מתייחסת אליה בסוף הספר.:"המילה "סליחה" היא מילה טעונה מאוד ומרובת מובנים באוסטרליה........."

ממליצה בחום רב.

ציטוטים:

"לאבוריג'ינים, אמר, כמו לכל העמים הפרימיטיביים,יש נטייה להימחק כשהם באים במגע עם גזעים נעלים מהם"

"בחיים רצופי הסחות דעת,רעש, מגעים חברתיים שטחיים ועודף מציאות יום-יומית בנאלית האפשרות לשבת בשקט ולקרוא ספר – על הרצף המחשבתי שלו הבלתי מופרע שלו, העולם השלם שהוא יוצר, היקום המקביל שבו- ניחמה אותה וחיזקה את בטחונה."

"מבוגרים אוהבים לצייר להם את הילדות כרצף של זמן מקסים ובריא, אבל ילדים יודעים, או לפחות מבינים בחושיהם לפעמים,את השברים הנוראיים שפורעים את מרקם חייו של כל אדם חושב"

"כשאדם קורא ספר, תמיד ישנם רגעים שבהם הוא מזהה את עצמו בכתוב, או מוצא איזה פרט שיש בו משהו אישי ומיוחד; האם יתכן שיש בעולם סמוי זה עוד מישור עלום של קשר?"

מאת שוש מילמן