בבטן הלוויתן /ג'ני רוני. מאנגלית: סיגל אדלר. הוצאת אחוזת בית

בשני קולות, מספרים לנו סטפני(סטיבי) ומייקל את סיפור אהבתם הטרגי, המוביל את חייהם במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה.

בעודם מדברים לסירוגין, פרק הוא ופרק היא, מתגלה לנו סיפורם של שני אנשים זקנים. היא- אלמנה,חיה על גבול השיטיון, שמתחילה לספר לנו את סיפורה שבוע לאחר הלוויית בעלה. סגנון הסיפור שלה מלא הומור, המחפה על שנים רבות של הסתרת סוד  טרגי מבני משפחתה.

הוא- חולה סרטן המאושפז בבית החולים, אינו מסוגל לדבר, ומכתיב את סיפור חייו, אהבתו, סיפור המלחמה הנורא והלם הקרב שעבר, לאחת  מן האחיות המטפלות בו.

היא מספרת את סיפורן של הנשים שנשארו בבית בלונדון המופגזת, הוא מספר את סיפורם של נערים שמראות המלחמה שינו את חייהם.

היא בהומור- "עם השנים התפתחה אצלה נטייה לדאגנות...ימי הולדת היו אירועים מסוכנים במיוחד, ככל שהדבר נגע לאמא שלי, ויוויאן. עצם המחשבה על עוגה מלאה בלהבות חשופות הנישאת לתוך חדר חשוך עורר עווית בעינה השמאלית".

הוא בענייניות, מכווץ תחת רגש אשמה וכאב המחלה, נאבק מול שעון החול כדי להספיק ולספר את סיפורו לאותה אחת מיוחדת שצריכה לדעת את האמת.

ספר מרגש, כתיבה זורמת וכובשת של סופרת בריטית צעירה שזהו לה סיפרה הראשון.

מאת אירית ישראלי