פרויקט האושר: או מדוע ביליתי שנה שלמה בניסיונות לשיר כל בוקר, לנקות את הארונות, לריב נכון, לקרוא את כתבי אריסטו ובאופן כללי יותר ליהנות מהחיים /גרטשן רובין (מאנגלית: לינדה פניאס אוחנה)
"אני לומדת יותר מחוויותיו הייחודיות מאד של אדם אחד, מאשר ממקורות שמציגים עקרונות אוניברסליים או נסמכים על מחקרים עדכניים. "
החיים לימדו אותי לחשוד בספר שהמילה אושר נמצאת בכותרתו. אושר זו מילה כל כך יומרנית וכל כך מעוררת ביקורת עצמית. אז מה הוביל אותי לבקש באופן פעיל את הספר לסקירה, אולי ההזדהות עם ההבנה הזאת שבאה לי בתקופות. מין הבנה כזאת שאני לא מאושרת ולא לא מאושרת. או אם להתנסח אחרת – אני יכולה להיות יותר מאושרת אבל לא בא לי להפוך את החיים שלי על פיהם בשם אותו ערך נעלה.
קיבלתי את הספר. אישה רוי ליכטנשטיינית צחקה אליי צחוק בריא מהכריכה השמשית והיפה במין פרודיה מודעת לעצמה על האישה ההיא משנות החמישים שלא היה לה בכלל זמן לחשוב אם היא מאושרת או לא (עמוס בידרמן עשה עבודה נפלאה) ואני פשוט ידעתי כבר אז שאני אוהב את הספר.
גרטשן רובין עורכת דין וסופרת שחיה חיים שעל פי אמות מידה מערביות הם חביבים ביותר, יש מספיק כסף, יש בעל סימפטי ושתי ילדות ויש גם קריירה מעניינת. ובכל זאת יום אחד הכתה בה ההבנה שהיא יכולה לחיות חיים יותר מספקים וליהנות מחייה יותר מכפי שהיא נהנית. היא החליטה לחקור לעומק את נושא האושר באמצעות קריאה מעמיקה ולאחר מכן להקדיש כל חודש להשקעה בתחום אחר בחייה שיקדם אותה לתחושת האושר וההנאה בחייה זאת בלי לעשות מסע ארוך למקומות אקזוטיים ובלי לעשות שינויים דרמטיים בחייה.
הקונספט וחוסר היומרה שלה מצאו חן בעיני וגם ההתחברות לתחושות ממנה התחילה את המסע הקטן שלה שמורכב מעשיה של דברים קטנים שגורמים לשמחה ובעבודה עצמית על שינוי גישה ביחס לדברים שקשים וממכבידים ומונעים את תחושת האושר. היא מתעדת גם את הכישלונות שלה.
זה לא ספר הדרכה רגיל שמלמד איך להיות מאושרים . אני לא מאמינה בספרי הדרכה שמפזרים הצהרות ואמיתות והבטחות ודורשים מהפיכות גדולות בחיים. אני כמוה מאמינה שאלוהים מצוי בפרטים הקטנים. ושהחיים שלי הם דבר שראוי להקדיש לו מדי פעם מחשבה ובדיקה מה אני יכולה לעשות יותר נכון לי.
כמה אמיתות שלקחתי מהספר:
הרצון לאושר הוא לא דבר אגואיסטי. זה נכון שכשאדם מאושר יותר הוא נעים יותר לסביבתו ומדביק אותה באושר שלו.
"לאושר יש השפעה מכרעת במיוחד על חיי הנישואים, מכיוון שבני הזוג קולטים בקלות זה את מצב רוחו של זה. עלייה של 30% במידת אושרו של אחד מבני הזוג מגבירה את אושרו של בן הזוג האחר..."
לפעמים אנחנו בוחרים בפתרונות המסובכים במקום בפתרונות הפשוטים.
(את זה אני רואה בעיקר בהורות, הכניסה למאבקי כוח במקום למצוא הומור בסיטואציה ולנסות להבין באיזה מקום רגשי הילד נמצא כשהוא צורח)
אתה לא יכול לשנות אדם אחר. אתה יכול לשנות רק את עצמך.
(נכון במיוחד בזוגיות)
"אהבה היא דבר מוזר. הייתי מוכנה לתרום כליה לג'ימי בלי לחשוב פעמיים , אבל ממש התעצבנתי כשביקש ממני לעצור במיוחד בבית המרקחת כדי לקנות לו קצף גילוח..."
בינתיים יישמתי כמה רעיונות שלה בספר: אני מנסה לצמצם את כמות הבלגן הפיזי סביבי (ותאמינו לי שזה לא פשוט כי אני אדם שהבלגן ממש נדבק אליו) ,אני מנסה ללכת לישון יותר מוקדם ואכן פחות עייפה (בדרך כלל), הרשיתי לעצמי מותרות צנועים (קופסאות פח ממש מדליקות שגם עזרו לי לצמצם את הבלגן אבל כל מבט עליהן עוזר לי לחייך) ואני גם ממש מנסה להפסיק לנדנד לבן הזוג שלי ובמקום זאת לנסח בקשה בהירה וברורה. העסק חוסך המון אנרגיה.
"הבלגן שדיכא את רוחי במיוחד היה הבלגן היומרני-דברים שהיו ברשותי רק משום שקיוויתי שביום מן הימים אשתמש בהם."
אהבתי גם את הרצון של גרטשן רובין ללמוד מאנשים אחרים מה גורם להם לאושר בתחומים שונים(היא פתחה בלוג שמתעד את הפרוייקט שלה), ואת ההצהרה שמטרת הספר רק לשמש השראה לפרויקטים אישיים .וכל אדם יכול למצוא את האושר שלו במקומות שונים.
מאת ג'וליאנה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
