האסופית / לוסי מוד מונטגומרי. מאנגלית: טלי נתיב עירוני

אן מאבונלי / לוסי מוד מונטגומרי. מאנגלית: טליה דאי

אן שרלי / לוסי מוד מונטגומרי. מאנגלית: טליה דאי

בית החלומות של אן / לוסי מוד מונטגומרי. מאנגלית: אלאונורה לב

כל מי שניגש לכתוב על "האסופית" על שלל המשכיה, ניגש בחרדת קודש נוסטלגית. מי לא קראה את עלילות היתומה הג'ינגית בילדותה, ועל מי לא הילכה קסם?

  הספרים הללו גם הוסרטו באינספור וריאציות, ואין ספק שהגדילה עשות מכולן השחקנית שגילמה את אן בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ושינתה את שמה ל"אן שרלי" בעקבות כך.

בקנדה נבנתה "החווה הירוקה" המשמשת מרכז מבקרים ואטרקציה תיירותית  להמוני מבקרים העולים לרגל אליה.

אין ספק שהספרים הללו ודמותה של אן הן מהסדרות המצליחות ביותר של ספרות הילדים והנוער במאה הקודמת, ובכל זאת, כשאני מתייחסת לספרים הללו עכשיו, ובמיוחד לספר האחרון בסדרה, יש בי סוג של אכזבה.

ב"בית החלומות של אן" אומרת אחת הדמויות: "צריך לדעת מתי להפסיק לספר סיפור". וההרגשה שלי היא שגב' לוסי מוד מונטוגמרי, הסופרת, לא ידעה להפסיק בזמן.

אן שרלי – הילדה והנערה - היתה מלאת דימיון וכישרונות. היא הצליחה -בספרים הראשונים – לשנות את חייהם של כל מי שהיה לידה. לשפר את אבונלי, להפוך אנשים מרירים ושונאי אדם לטובי לב וחביבים. היא היתה חלוצה, דמות נשית - שבעולם של גברים הלכה להשיג לעצמה השכלה וחיה חיי קולג' עליזים עם חברותיה הסטודנטיות, באופן שמאוד דומה לחיי האשה המודרנית היום.

ובסופו של דבר, בספר האחרון בסדרה - מה היא עושה? מהווה רעיה טובה לבעלה, הרופא המוצלח, מגדלת את ילדיה ומעבירה את המסר שאין דבר נפלא יותר ממשפחה.

כשרונותיה ודמיונה המפותח התפוגגו עת הפכה למטרוניתה מכובדת, ובקרוב סביר להניח שתהפוך להיות סוג של רייצ'ל לינד, שמתערבת ומשיאה עצות למי שזקוק לכך ולמי שלא. אשה טובת לב - אך לא מסוג האנשים שמשנים במשהו את אופיים של האנשים שהם באים איתם במגע, או את העולם בכלל.

אולי הציפיות שלנו מוגזמות, ואולי זהו שיקוף הולם של ההתפכחות הכואבת, של מי שחשב בילדותו שהעולם מונח לרגליו ובסופו של דבר מוצא עצמו מתעסק בדברים טריוויאליים. קטנוניים. מי שהיו לו פעם עיניים לראות רק את יופי העולם, ועכשיו - עכשיו הוא בקושי מסוגל לראות מעבר לבלגן שבביתו הקט.

למרות האכזבה מהדרך בה מסתיים סיפורה של אן שרלי, הספרים הראשונים עומדים בזכות עצמם וראויים לכל שבח. הסופרת מיטיבה לתאר קהילה קטנה על שלל דמויותיה, להראות את אינספור ההתחרשויות המתקיימות בעולם של שיגרה, ואת דמותה של אן – המגיעה כנטע זר והופכת לעץ עמוק שורשים בעיירה הזו.

כשקראתי לראשונה את הספרים הייתי ילדה, ועלילותיה של אן שעשעו והלהיבו אותי. היום, ממרחק השנים, הלב נחמץ על הבדידות של מתיו ומרילה, ועל היתמות והסבל שבמעבר ממשפחה אומנת אחת לאחרת, שילדה קטנה היתה צריכה לעבור. לא מעט כאב ועצב יש בספרים הללו, יחד עם אופטימיות, הומור ואהבת אדם.

ולמרות שאן שבספרים לא הצליחה לעשות שום מהפך משמעותי בסופו של דבר, הרי שהספרים הללו הצליחו לגעת בנפש כל מי שקרא בהם, ולהפוך לפריט חובה בספרייה של כל ילדה.

מאת זלפה שלמה

בית החלומות של אן - מחודש - לוסי מוד מונטגומרי

Anne's House of Dreams

Lucy Maud Montgomery

כתר הוצאה לאור

מאנגלית: אלאונורה לב

איורים: כריסטינה קדמון

עמ': 281

שנה:2011

כריכה אחורית 

אַן שֶׁרְלִי, האסופית, עומדת להתחתן עם גִילְבֶּרְט אהובהּ ולהתחיל את חייה כאישה נשואה, בעלת בית ומשפחה. גִילְבֶּרְט מסיים את לימודי הרפואה ומקצועו החדש לוקח את הזוג הצעיר הרחק מאֶבוֹנְלִי, למפרץ ארבע הרוחות הקסום, בו מקימה אַן את בית חלומותיה, וממלאת אותו באהבה, בצחוק ובחברים.

בית החלומות ידע כבר בעבר זוגות מאוהבים ואושר רב, וגם אַן תמצא בו את אושרה. לפניו יבוא צער גדול ומטלטל, אבל אַן האופטימית תתגבר על הכאב ותגלה שהיא מסוגלת להמשיך לחיות. כדרכה, היא תתחבר במהרה לנפשות תאומות, חברים חדשים ויקרים, שיעשירו את עולמה – העלמה קוֹרְנִילְיָה בְּרַיַאנְט הדעתנית, קֶפְּטֶן גִ´ים, הקברניט הקשיש שחווה הרפתקאות מסמרות שיער באוקיינוסים רחוקים, ולֶזְלִי מוּר המסתורית. יחד הם יחוו שמחה ועצב וגם הפתעה גדולה שתשנה את חייהם.

מאז שיצא לאור ב-1908 היה "האסופית" לאחד מספרי הנעורים המצליחים בכל הזמנים. השנים שחלפו רק מוכיחות שאַן היא גיבורה נצחית, שמדברת מחדש אל כל דור ודור. זהו הספר הרביעי בסדרת הספרים, שכתבה לוּסִי מוֹד מוֹנְטְגוֹמֶרי, המלווים את חייה של אן מילדות עד לבגרות. "כתר" גאה להוציא לאור את הסדרה בעריכה מחודשת – רהוטה, בהירה ומקסימה מתמיד. 

המלצה רותחת כמו לספרים הקודמים של הסדרה

התקציר בגב הכריכה – מעולה. לכן, אין צורך שאפרט את תוכן הספר הרביעי. אני רק יכולה להגיד שקראתי את שלושת הראשונים והתמוגגתי והמשכתי להתמוגג גם עם ספר זה.

הספרים קשורים בקשר של המשכיות ובעיקר חשוב לקרוא את הספרים הראשונים לפי הסדר.

ספר זה לא קראתי מעולם אך הוא ממשיך את רוח הספרים הקודמים והיה לי כיף גדול לקרוא אותו כספר חדש. כאן, אן כבר נשואה וכמו בחיים - שמחה וצער מתערבבים.הספר אינו מנותק מהמציאות שלעיתים יכולה להיות עגומה . יש ריאליות בספור אך גם קסם מרגש , אהבה , חברות, נאמנות ואופטימיות גדולה. זה מה שעושה את הספר לכל כך כיפי.

והסגנון....'חבל על הזמן'. התרגום מעביר אותו יפה. וגם ,חוש ההומור הנפלא האופייני לכל הסדרה, חדות המחשבה המאפיינת את אן ותיאורי הטבע הנפלאים בהאנשה ויזואלית מוחלטת.

אהבתי את התערבותו של המספר הכול יודע  בספור כמו "בחלוף הזמן אחרי שהוקל סבלה גלתה לזלי שהיא יכולה להמשיך לחיות, כמו שמגלים כולנו , יהיה אשר יהיה הסבל שאנו חווים." יש כמה התערבויות כאלה בספור  שלדעתי רק מוסיפים מימד נוסף.

גם כאן כמו בספרים הקודמים יש ניקוד מילים, הסברים של המתרגמת בתחתית הדף ואיורים מקסימים שרק מוסיפים איכות לסדרת הספרים.

זהו הספר הרביעי שיצא בתרגום עברי מתוך סדרת הילדים והנוער הקלאסית שהתחילה בספר האסופית. זו הוצאה מחודשת מטעם הוצאת כתר שעשתה מעשה וערכה 4 ספרים מחדש.הספרים המקוריים יצאו בשנת 1917 ולא נס ליחם גם היום. כי אופטימיות ואהבת האדם תמיד כובשים את הלב.

נפלא ומקסים. ממליצה בכל פה.

קטעים שאהבתי:

להיות 'דקת גזרה' נשמע רומנטי מאוד, אבל  'מצומקת' נשמע אחרת לגמרי"

" אני לא חושבת שהייתי בודדה ממש אי פעם " ענתה אן " אפילו כשאני לבד יש לי חברה טובה מאוד- חלומות ודמיונות והעמדות פנים."

מאת שוש מילמן