לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מקום מפגש לאנשים שאוהבים לקרוא ספרים, לכתוב ולדבר על ספרים.

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ההולנדים הטובים: אטלס על "קומדיה בסולם מינורי"


הכול היה גם יכול להיות אחרת.

באחד מן המחזות של ז'אן פול סארטר ('בדלתיים סגורות', דומני) מסופר בפריסאי אשר במהלך הכיבוש, מחשש מהכובש הנאצי, מחליט להיפטר מכמות ספרים נכבדה מספרייתו, שהיו ברובם יצירותיהם של 'סופרים אסורים'. בחופזה הוא משליך את הספרים בפתח בניין זר, בתקווה להסיח את מבטו של הכובש ממנו ולהפנותה כלפי אחרים, חפים מפשע ככל הנראה. לחרדתו נזכר אותו אדם שהספרים שהשליך מכילים כולם חותמת אישית (אקס ליבריס) בחלקה הפנימי של הכריכה. הוא נאלץ מייד לברוח מפאריס, פן ייתפס.

ספרו של האנס קיילסון, קומדיה בסולם מינורי, שראה אור לאחרונה בהוצאת כתר, בנוי סביב
תֶּמָה  קומית שמזכירה במידה רבה את זו המתוארת לעיל.

הנובלה שכתב קיילסון ראתה אור במקור בגרמנית בשנת 1947 אך 'התגלתה' ב2010 בלבד, כשתורגמה לאנגלית (בדומה ל'לבד בברלין', ספרו של האנס פלאדה, שגם הוא התגלה רק ב2009, על אף שראה אור גם הוא בשנת 1947.)
 


***

וים ומרי הם זוג, נשואים טריים, שמסכימים להחביא בעליית הגג שבביתם יהודי בשם ניקו במהלך הכיבוש הנאצי בהולנד. 

תחילה הכל הולך כשורה וניקו משתלב בחייהם כאילו היה בן בית. אך לזוג התמים נכונה הפתעה, בה נעוץ הפן הקומי שבנובלה, ומכאן שמה:

וים ומרי לא היו פחדנים מטבעם. כשהחליטו להסתיר אצלם מישהו, ידעו היטב מה הסיכון שלקחו על עצמם - עד גבול מסוים, ככל שניתן להעריך סיכונים מראש. שכן בסיכונים יש תמיד "הפתעות", ואותן אי אפשר כמובן לצפות מראש. 


אך נניח לעניין ההפתעה, שכן הוא בעל חשיבות פחותה לצורך פוסט זה. מעניין אותי יותר לחקור את המניעים האידיאולוגיים שעומדים מאחורי כתיבת הנובלה הזו, ושבאים לידי ביטוי בבחירות הספרותיות של קיילסון.

כאמור, וים ומרי מארחים בביתם אדם זר, יהודי, נרדף ע"י החוק. הם מחליטים לעשות זאת בעצת יופ, חבר לעבודה של וים ומעין פעיל מחתרת שעושה למען היהודים באמסטרדם:

יופ הכיר את האנשים שמהם תבע פעולה. עם האחד דיבר על ״פעולה אנושית טהורה״, לעומת זאת עם השני על ״אהבת הזולת הנוצרית כלפי הנרדפים״, ועם השלישי על החובה הלאומית״. כך השיג את מטרתו שהייתה תמיד זהה.
ואולם, מה שמניע את וים ומרי הינו עמוק יותר מהסבר כזה או אחר. קיילסון נוטע בגיבוריו רגש כן של שליחות:


מרי תפסה, שמילים כמו אהבת הזולת או חובה לאומית או אי-ציות אזרחי הן רק הד קלוש לרגש העמוק שהניע אותה ואת וים לתת לאדם נרדף מקלט בביתם.
 
***

ככל שמתקדמת העלילה ומרי ווים חולקים עם קרוביהם את סודם, הם מגלים שיותר ויותר אנשים מסתירים בביתם יהודים או מסייעים בדרך כזו או אחרת לסיום הכיבוש ומחבלים במאמציו של הכובש הנאצי:

"כמעט כולם עושים את זה״, אמר יופ, כדי לחזק אותו בהחלטתו. 

׳הטובים׳, אלה ששמים את נפשם בכפם כדי להציל יהודים, נמצאים בכל מקום בנובלה של קיילסון. למעשה כמעט שאינו מזכיר בספרו את משתפי הפעולה הנלהבים, עושי דברו של הפיהרר.
 
 
באמצעות הנראטיב הזה מסיר קיילסון, אם במכוון ואם לאו, את עול האשמה מהעם ההולנדי שקיבלו לזרועותיו כשנמלט מגרמניה להולנד ב1936, ומעניק לכולם תעודת פטור, כביכול עשו כל מה שיכלו, או לפחות את המוטל עליהם, כדי למנוע את רדיפתו והשמדתו של העם היהודי. ובכל זאת, הרכבות יצאו תמיד בזמן.. 

תחושה זו אף מתחזקת כאשר, כמעט מבלי משים, מבחין הקורא במְסַפֵּר , או שמא בסוֹפֵר , שמסתתר בין השורות:
לפני שלושה ימים תפסו את יופ; הוא נלכד, מתוך חוסר זהירות, בגלל הלשנה - מי יודע. דברים כאלו קרו עכשיו - לצערי - פעמים רבות מדי. זה היה סיכון שלקח על עצמו כל מי שהשתתף במשחק.

***


הספר שלפנינו מכיל יצירה נוספת, רשימה אוטוביוגרפית בשם כאן ביתי, בה עוסק קיילסון בעיקר בזכרונות מילדותו בגרמניה. על אף שליצירה זו חשיבות ספרותית פחותה מזו של הנובלת המוזכרת לעיל (שהוכתרה, אגב, כ'יצירת מופת' על ידי הניו-יורק טיימס) ניתן למצוא בה נימה אנושית כנה וניכרת בה רגישותו של הסופר.
 
 
מאת אטלס
 
 
נכתב על ידי , 10/3/2012 10:54   בקטגוריות אטלס, קומדיה בסולם מינורי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שוש על "קומדיה בסולם מינורי", שריגש אותה דווקא בפשטותו


"קומדיה בסולם מינורי" מאת: האנס קיילסון
Komodie in Moll (Comedy in a Minor Key) - Hans Keilson

"קומדיה בסולם מינורי", מגרמנית: רחל בר-חיים, ו"כאן ביתי: זיכרונות", מגרמנית: דפנה עמית

 

 



הספר בן 205 העמודים מכיל בתוכו מספר דברים בנוסף לרומן בן מאה העמודים ששמו מתנוסס על הכריכה.

"קומדיה בסולם מינורי" מספר על זוג צעיר – וים ומרי - בהולנד הכבושה במלחמת העולם השנייה המסתירים את ניקו היהודי. זו יצירה שנכתבה לפני שנים רבות – ב-1947 - וזכתה כעת לתרגום עברי. אני שמחה שהספר תורגם. הספר ריגש אותי דווקא בפשטותו. הזוג הצעיר אינו מהסס להסתיר יהודי אף על הסכנה הגדולה. הם אומרים: "מבחינתנו זאת הדרך היחידה להמשיך ולהיאבק, לעשות משהו, להראות התנגדות, אי ציות אזרחי." והם מאמינים שמשהו עמוק עוד יותר גורם להם לעשות את המעשה. הסיפור מתחיל במותו של המסתתר - מדלקת ריאות: "למה הוא היה צריך למות? למה דווקא הוא, האחד שהתחבא אצלם? הוא היה צריך למות מוות רגיל, נורמלי, כמו שמתים בכל תקופה, בעת מלחמה או בעת שלום. כאילו לגלג עליהם במוות הזה, הם שהסתירו אותו למטרה שונה לחלוטין. שהרי כדי למות הוא לא היה צריך להסתתר, הוא היה יכול למות כמו כל  האחרים...". אירוני לגמרי.                                                                                                                                    הרומן כתוב בצורה מעניינת. אנו למדים להכיר את המסתתר לאחר מותו. מפעם לפעם יש חזרה לאחור, לרגע שקיבלו אותו לידיהם, כיצד התנהג, על מה שוחחו, כיצד חש ועל מה חשב. האדם המסתתר מספר לנו דברים שאפילו הזוג הנחמד אינו יודע. גם לאחר מותו יש חשש שיתגלו. קיימת דילמה – מה לעשות עם הגופה. ויש סוף מצחיק, עצוב, אירוני – יוצא מן הכלל שאותו כמובן לא אגלה.

כפי שכתוב בהקדמה:" קיילסון מפליא ללכוד את האבסורד שבסיטואציה שנקלעו אליה בני הזוג - לא גיבורים עשויים בלי חת אלא ההפך הגמור: צעירים הססניים, חסרי ביטחון, שטבעם ההגון הוא המנחה אותם."

קיילסון עצמו הוסתר בשנות המלחמה ע"י זוג הולנדים והוא מוכיח בספרו שגם בעת מלחמה יש אנשים עם מצפון.

הייתה לי הפתעה כשקיבלתי כעסקת חבילה גם את סיפור זיכרונותיו המופלא של הסופר: "הרשימה האוטוביוגרפית 'כאן ביתי', שנמצאה בין ניירותיו של הסופר בערוב ימיו ומתארת בישירות מפלחת לב את ילדותו ובגרותו כיהודי באירופה באותן השנים" [כריכה אחורית]. בנוסף לכך יש פתח דבר מאת אדר זאבי המספר על האנס קיילסון וכאחרית דבר מצורף ראיון מרתק שנערך עם הסופר בהיותו בן מאה שנים כשהוא צלול לגמרי ונקרא :"מאה שנים".

 

ספר שהוא ממש פנינה. כתוב היטב, מעניין, מיוחד. ממליצה בכל פה.

 

שוש מילמן

 

 

 

נכתב על ידי , 28/12/2011 12:34   בקטגוריות קומדיה בסולם מינורי, שוש מילמן  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



35,857
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , יצירתיות , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למועדון קריאה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מועדון קריאה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)