"מי במים ומי באש" / עזריאל לורבר
הספר "מי במים מי באש" מספר פרשייה ביטחונית בדיונית. בתמצית, הסיפור הוא זה: ישראל פותרת את חידת ההיתוך הקר ויוצרת מקור אנרגיה חדש, נקי וזול יחסית, שפותר את התלות העולמית בנפט. הדבר נודע לאיראן, וזו בתגובה בוחרת לפוצץ את ישראל בשלוש פצצות מימן שרכשה מהסובייטים עם התפרקות ברית המועצות. הישראלים, בשיתוף עם האמריקאים וקצת מידע מודיעיני, מפתחים תוכנית מבצעית ומבצעים אותה ללא כל תקלה. העולם ניצל.
הבעיה העיקרית בספר היא שמעבר לתמצית זו אין בו הרבה. אין שום ספקות או דאגות, משום שהכל מובהר מיד לקורא, כל קצה חוט נקשר מיד עם חשיפתו, ולכל בעיה מדעית, פוליטית או פסיכולוגית מוצע מיד הסבר ופתרון. הסוכנים הכפולים מתגלים מיד, אין מבצעים שאינם מצליחים, אין טעויות מודיעיניות, ואין ספקות לגבי נאמנויות של אנשים. הקורא מקבל את הפתרון לפני שהוצג בפניו מלוא היקף הבעיה, וממילא לפני שהצליח להימתח ממנה או לחשוב על כיווני פתרון אפשריים. לפעמים הפתרון מושג עוד לפני שהוצגה הבעיה במלואה. לכן לא רק שהסיפור שטוח, אלא שהספר אינו מצליח לתפקד כמותחן.
הספר מצליח לרמוז לפתרון בלי לפרטו מיד רק פעם אחת, והיא כאשר נדונה סוגיית הדרך לעצור ספינה בעודה שטה במים. בהקשר זה מסופר כי אנשי המודיעין מספרים על חשש שיש לאחד מחבריהם שהוא בעל ספינה, אולם הפתרון עצמו אינו מוזכר. לאחר עמודים ספורים מוצג הפתרון, ורק בהמשך מובהר שמקורו הוא הרעיון של אותם אנשי מודיעין, אולם לרגע לא נדונו אפשרויות חלופיות או קשיים בפתרון זה, ולכן גם כאן לא נוצרה מעורבות של הקורא או מתח. עד כדי כך שנדמה שהסבר חסר זה אינו מכוון, אלא נובע מתקלת עריכה.
ובתקלות עריכה נעוצה הביקורת השנייה כלפי הספר, אשר לא החליט אם הוא כתוב עברית, ואם כן – איזו. כך, הספר מציג את "כלבי הים" של הצי האמריקאי (הם ה- navy seals), מבלי להסביר שהם יחידת הקומנדו של הצי (החל בעמ' 223), ולכן נראה כספר אמריקאי שהסבר זה מיותר עבורו. עם זאת, כמה עמודים מאוחר יותר (עמ' 240) מידע זה נוסף, וכעת כבר לא ברור מי קהל היעד: אם המידע דרוש, היה עליו להופיע בתחילת הדיון ביחידה זו, ואם אינו דרוש – מדוע הוא מופיע בכלל? הספר גם משעתק את המילה קפטן בכיתוב "קפטיין", וקורא לבכיר אמריקאי יונתן במקום ג'ונתן ולבכיר איראני הוסיין במקום חוסיין. גם אלה תופעות מוזרות הן בספר שכתוב עברית במקור, והן בספר המתורגם מאנגלית. בעיות עריכה אחרות ניכרות במשפטים כגון "מה תיקנו החכמים האיראנים בתקנתם" (עמ' 147, במקום "מה הועילו חכמים בתקנתם"), ורבים אחרים. תהייה זו גרמה לי לחפש ולראות האם הספר תורגם מאנגלית. שם מתרגמ/ת לא מצאתי, לכן נראה שהספר כתוב עברית במקור. אולם, אגב חיפוש זה מצאתי שהדג, כרגיל, מסריח מהראש: שמו האנגלי של הספר אינו התרגום המקובל של קהלת לאנגלית "who by fire", אלא "who through fire", שינוי שהמקור העברי או תוכן הספר אינם מנמקים, ולכן נראה שנובע מטעות עריכה פשוטה, טעות המשקפת נאמנה את הספר.
מאת שרון