לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מקום מפגש לאנשים שאוהבים לקרוא ספרים, לכתוב ולדבר על ספרים.

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קריאת חובה לכל אישה: נורית על "השפעה"


"השפעה" / ג'יין אוסטן. מאנגלית: מיכל אלפון

 



"אין ספק שאין אנו שוכחות אתכם במהירות שבה שוכחים אתם אותנו. אפשר שזהו גורלנו ולאו דווקא מעלתנו. בעל כורחנו כך הוא. אנחנו גרות בבית, שוקטות, מסוגרות, טרף לרגשותינו. אתם נקראים לפעולה. לכם יש תמיד מקצוע, עיסוקים, עסק ממין זה או אחר, המחזירים אתכם מיד לחברת בני אדם ותעסוקה מתמדת... רגשותיכם אולי עזים יותר... אך באותה רוח של הקבלה יורשה לי לטעון ששלנו עדינים יותר. הגבר איתן מן האישה, אך אין הוא מאריך ימים יותר ממנה וזהו בדיוק ההסבר של השקפתי על טבע אהבותיהם... עליכם מוטל להתמודד עם קשיים ומצוקות וסכנות די והותר. תמיד אתם עובדים ועמלים, נתונים לכל עקה וסכנה... לא זמן לכם, לא בריאות ולא חיים הנתונים בידכם. אין הדעת סובלת... שלכל אלה יתווספו גם רגשות אישה... בבקשה ממך, בלי דוגמאות מתוך ספרים. לגברים היה יתרון גמור עלינו והם שסיפרו את סיפורם. הם זכו להשכלה הרבה יותר. העט היה בידיהם. אינני מוכנה לקבל שום הוכחה מהספרים... אני מאמינה שתעמדו בכל מאמץ כביר ובכל הקרבה בחיי המשפחה ובלבד... ובלבד שתהיה לכך תכלית. כלומר, כל עוד האישה האהובה חיה, וחיה למענכם. כל היתרון שאוכל לטעון לו מצד בנות מיני... הוא שאהבתנו מאריכה ימים יותר, עם תום החיים או התקווה."

 

הציטוט הארוך הזה, המופיע כחלק מדיאלוג בין אן אליוט, הדמות הראשית של "השפעה", לבין אחת מהדמויות הגבריות גרם לי לכמה קריאות נחת. סוף סוף, חשבתי לעצמי, מתגלה אוסטן האמיתית ונותנת דרור למחשבות הפמיניסטיות שמאפיינות כל כך את כתיבתה, אלו אשר הפכו אותה למפורסמת. נדמה שבמילים אלו מצליחה הגיבורה הראשית שלה לא לאבד את קולה אל מול הדמויות האחרות, הגבריות והנשיות כאחת, הממלאות את עולמה, והביטוי שלהן הוא הוכחה לביטחונה העצמי שגובר במהלך הספר עד כי היא מסוגלת לצאת כנגד המוסכמות החברתיות ולממש את אהבתה ורצונה.

אבל למה להקדים את המאוחר? אן אליוט, גיבורת "השפעה", נאלצת להתמודד לאורך הספר עם אב גנדרן ושחצן, עם שתי אחיות הנאבקות על תשומת לב ועל מקומן בחברה ודוחקות את אן אחותן הצעירה לשוליים ועם חברת משפחה שסבורה שהיא יודעת טוב יותר מאן מה ראוי לאישה צעירה בת מעמדה לעשות. בעבר המוצג בספר אן דוחה את אהובה קפטן וונטוורת בגלל מעמדו החברתי הנמוך. שנים אחר כך הזוג נפגש שוב, כעת משפחתה של אן הולכת ומאבדת את נכסיה, קפטן וונטוורת הוא כוכב עולה המחפש לו כלה ואן היא רווקה מזדקנת המתעקשת להישאר נאמנה לעצמה וללבה. 

אני מודה במבוכה כי "השפעה" היה הספר הראשון של אוסטן שאותו קראתי. אחרי שראיתי אינספור עיבודים קולנועיים מודרניים יותר או פחות ואפילו הצגת תיאטרון אחת המבוססת על כתביה, החלטתי שהגיע הזמן לחוות את אוסטן גם דרך הקריאה. "השפעה" אינו מהרומנים הידועים שלה ולכן אינני יודעת אם הבחירה להתחיל בו דווקא היא מייצגת. אך גם כאן כמו בעלילות האחרות של אוסטן יש זוג הכמה לבטא את אהבתו אך אינו מסוגל לכך בגלל הסביבה הויקטוריאנית שבתוכה הוא חי, גם כאן מועברת ביקורת מעמדית וגם כאן אוסטן עוסקת בחייהן התפלים של הנשים באותה התקופה, הנאלצות לקבוע את מקום מגוריהם ואת עיסוקיהם היום-יומיים בהתאם לאב או לבעל, בלי יכולת להיות חופשיות באמת. בדרכה השקטה והצנועה אן מבקשת למרוד בכל אלה. קודם כל בסירוביה להצעות נישואים אחרות, אחר כך בהתחברותה לחברת ילדות ממעמד נמוך ובסופו של דבר בחוסר העניין שהיא מגלה ברצון של אביה ואחותיה לערוך מניין של מעמדם החברתי בכל דקה נתונה, לחזר אחרי אלו ששפר מזלם להיוולד למשפחה אצילה יותר ולבוז לכל אלו שנמצאים מתחתם בשרשרת המזון. תוך כדי כך אוסטן עצמה מבקרת את החברה האנגלית של אותה התקופה, כשהיא מטיבה לתאר זמן שבו המעמדות הישנים נאלצים לפנות את מקומם למתעשרים חדשים ושבו גינונים מסורתיים הופכים למיושנים ולנלעגים.

כאמור, בגלל שאן חיה באנגליה הוויקטוריאנית, מספר הדמויות וכן המקומות שהיא באה איתם במגע במהלך הספר מוגבל. לנו, המורגלים בקצב המהיר של חיים במאה העשרים ואחת, שבהם אישה מערבית לא זקוקה לאישור מהגברים בחייה כדי לצאת לעבוד או לבלות, לעתים הדבר יכול להיראות נוקשה במקצת, במיוחד כאשר מדובר בעלילה ספרותית. אבל אוסטן מוכיחה שהדמות שהיא יוצרת מצליחה לבלוט לטובה בים של צרות אופקים, גאוות ודעות קדומות וליצור לעצמה לבסוף את החיים שהיא מבקשת גם במגבלות התקופה שבה היא חיה. כאן כנראה טמון סוד כתיבתה של אוסטן, שממשיכה לפי אחרית הדבר של רונית מטלון המופיע בסיום הספר, להיות חידתית ומסתורית לא פחות מהדמויות שלה, על אף ההצלחה וההערצה שהיא זוכה להם גם בימינו האלה, מוניטין שהופך את ספריה לקריאת חובה לכל אישה.

 

נורית הוראק

 

 

נכתב על ידי , 23/9/2012 13:04   בקטגוריות השפעה, נורית הוראק  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא חסידת הז'אנר: מירב על "השפעה"


השפעה / ג'יין אוסטן. מאנגלית: מיכל אלפון

 



אן אליוט היא בת 27, בת אמצעית למשפחת אליוט, אחות לאליזבת ומרי, משפחה שמחשיבה מאוד את מעמדה החברתי.

בנעוריה, התארסה אן לבחיר לבה, קפטן וונטוורת, אדם חסר ייחוס חברתי, אולם נאלצה לבטל את התחייבותה בשל דעותיה השמרניות של חברתה הטובה ביותר ליידי ראסל. במשך שמונה שנים חיה אן בצל הכאב והצער של החרטה. בשל החלטתה של המשפחה לצמצום בהוצאות, הבית נמכר ואן נודדת ומבקרת בערים בעקבות אחותה האהובה מרי ונישואיה המוצלחים. בעקבות צירוף מקרים נאלצת אן להיפגש שוב עם ארוסה הנדחה. את ביקוריה מלווים תיאוריה הריאליסטיים והנטורליסטים של אוסטין ואהבתה למקומות מתבטאת באופן ברור כל כך שהקורא עצמו נמשך, שומע את טיפות הגשם ומריח את עלוות העצים.

 

זהו הרומן האחרון שכתבה ג'יין אוסטן (בין שמונה) שפורסם אחרי מותה, ויש הטוענים שזאת פסגת יצירתה. הספר תורגם לעברית בעבר בהוצאת כתר וזכה לכותרת: הטיית לב.

בתחילת המאה ה-19, עולמה של אוסטן, העולם נסב על כסף: כסף הוא מעמד, כסף הוא נישואין, כסף הוא מניע, הוא השפעה.

בספר מתגלה עוד מימד פמיניסטי קטן, אך נועז בעולם שעדיין לא ידעו בו מה זה פמיניזם: אן מובילה קו זה כמובן כשהיא אומרת, שלא ניתן ללמוד על האופי הנשי מתוך הספרות, כיוון שגברים כתבו את הספרים. לכן, היא גם לא מוכנה לקבל שום הוכחה מהספרים.

 

במהלך הרומן נפגשת אן עם כמה גברים פוטנציאליים לנישואין בגילה המופלג, אולם את כולם היא דוחה. בסופו של דבר, האם אן תבחר בבחיר ליבה? האם הרגש יגבר על החומר?

ברור שכן! והתוצאה ברורה מראש, כך שאין להאשים אותי בספוילרים. לא על זה הספר. הספר הוא על ההשפעה שיש לסביבה, ההשפעה של החומר, ההשפעה של ליידי ראסל על ליבה של אן אליוט. אך אן, היא אישה דעתנית, חזקה שדעותיהם של הסובבים אותה מעניינים אותה, אולם לא עד כדי כך שיחליטו על עתידה ובטח שלא על ליבה.

הספר הוא על התמודדותה של אן עם הרגש – והרגש מנצח!

 

עם כל הכבוד לאן אליוט ולג'יין אוסטן (ויש!) כנראה שאני לא חסידת הז'אנר. חיפשתי וחיפשתי את מעלתה של אוסטן ומצאתי אותה דווקא בשפה: העושר הוורבלי, הריאליזם הנטורליסטי וכמובן כמובן – תרגומה המשובח של מיכל אלפון.

 

רומן רומנטי משובח שעטוף בשפה גבוהה ומשובחת לא פחות, תרגום ועריכה מופלאים!

 

מירב

 

 

נכתב על ידי , 21/6/2012 07:26   בקטגוריות השפעה, מירב  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



35,857
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , יצירתיות , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למועדון קריאה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מועדון קריאה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)