מחשבה של רגע...

פתאום כבר לא באלי.

החיוך כבר מזויף מידי,

רחוק מידי.

פתאום , ברגע הכל כבר לא נראה כל כך ורוד

"always look on the bright side of life"

פתאום הן נראות אחרת, הרבה יותר טובות ממני.

ולמה שמישהו ישים עליי?

פתאום, ברגע, התאוריה של "החיים יפים" "life is goood",

הכל נראה כמו משהו שאמרתי יותר מידי פעמים, מזמן מזמן...

סמיילי בכל מקום. חיוכים.

ומאחורה הכל מגעיל.

איכסה, נמאס לי מזה כבר.

דיכאון של רגע, של שעה, מקווה שלא יותר מיום.