לפני שרותם נולד, כשדמיינתי את התקופה אחרי הלידה לא יכולתי לראות אותה ממש בבירור. היו חסרים לי כל מיני פרטים שהיום קיימים, וגם היו נושאים שלא ממש דובר עליהם. רק עכשיו כשאנחנו מדברים עם הורים ותיקים אנחנו מגלים שהם די נפוצים.

ההנקה מכאיבה פעמים רבות. כשדיברנו עם אנשים על הנקה לפני הלידה, השיחות נסובו בעיקר על הסברים טכניים או על כמה זה חשוב להניק. יש לחץ ברור של החברה להניק ולא להשתמש בתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות), והסאב-טקסט הוא שאמא טובה מניקה. ההשפעות על התינוק הן רבות וטובות - כך בכל אופן לפי השיחות בנושא.

אבל ההנקה לא מגיעה באופן טבעי ורוב היא כואבת בהתחלה. יותר מכך - ישנם פעמים בהם היא כואבת מאד, והכאב לא משתנה לאורך זמן. אצל הג'ינג'ית זה נשאר ברמת כאב סביל, אבל גם זה הפתיע אותנו בהתחלה. עם הזמן גיליתי שזה טבעי וקורה, וברוב המקרים זה עובר.

ישנן נשים שהכאב לא עובר ואף מתחזק - ואז אני נתקל בסיפורים של לחץ חברתי להמשיך להניק כדי להיות אמא טובה. ידידה אחת שלי הפסיקה להניק אחרי חודשיים כי הכאב היה כבר בלתי נסבל - עד כדי דמעות כאב בזמן הנקה, ומצד שני ידידה אחרת הניקה במשך כל תקופה הינקות למרות שגם היא סבלה מאד - כי היתה לה תחושה שאסור לה להפסיק להניק. שזה מעשה שלא יעשה.

וכך נכנסות לעתים נשים למלכודת שפוגעת בהן. אז לידיעה כללית - הנקה אולי עדיפה מתמ"ל אבל לא בכל מחיר. התינוקות יצאו אותו הדבר, והמחקרים עדיין רבים בינם לבין עצמם על מה באמת נכון וטוב יותר. ההעדפה החדה הזו להנקה היא חלק ממגמת "חזרה אל הטבע" שסוחפת אותנו בכל מקום, כמו בלידה (לידה טבעית זה ה-דבר), מזון (רשתות טבע עושות על זה קופה), רפואה (תרופות סיניות עתיקות נחשבות יותר מתרופות מודרניות בדוקות) ועוד. גם אם הנקה היא אכן טובה יותר - שוב, במחיר הסביר.

דיברתי על הכאב והזנחתי עוד פן של ההנקה, אבל על כך בפוסט אחר.