פרק 5-
-
"מה יהיה איתך?"שאל קרסון.
"את מתעלפת פה כאילו זה הרגל אצלך"צחקק.
שתיתי מהכוס תא החמה שקייל הכין לי.
"זה בגלל העכברוש?"שאל בשנית,הנהנתי לשלילה.
"היה לי מן זכרון כזה,אני לא יודעת האמת.."מלמלתי והנחתי את הכוס על השולחן.
קרסון הביט בקייל ולאנס אשר הביטו בו.
"אנחנו נלך"מלמל קייל וגרר את כולם החוצה.
קרסון השפיל מבט,לאחר מכן הביט בי.
"על מה היה הזיכרון שלך?"שאל.
"היתי אני,בתור תינוקת.."היססתי בדבריי.
"והיתה שם אשה בשם לוסינדה,ואיש שניסה להבריח אותנו ממלחמה כלשהיא"מלמלתי.
"אני מבין.."מלמל,היה נראה כי הוא ידע מי אלה.
"אני צריך לזוז עכשיו,טאי קייל לאנס ג'ון ומקס ישמרו עליך"אמר.
הוא יצא מהמקום בסערה,אחריו נכנסו הבנים וטאי.
לאנס הביט בי קלות ולאחר מכן פנה להתעסק במכשיר הפלאפון שלו,אשר צלצל.
-
"-לא רון,אני עסוק"
"-אבל אני חברה שלך!"קולה נשמע מבעד למכשיר.
"-אז מה?אני לא יכול לפנות לך כרגע זמן.."
"-היית יכול להעריך את החברה שלך קצת יותר,אתה יודע"
"רון!אני נמצא בלאס וגאס,איך את רוצה שאני אגיע אליך"
"-מה אתה עושה בלאס וגאס?"שאלה בטון חושד.
"-משחק מחבואים עם ג'ון,מה את מתערבת?"
"-או שפשוט אתה הולך לחשפניות ומבקש 'תרומה' "
"-רון תירגעי,אני לא הולך לריב איתך על כלום"
"-כלום?אז זה נכו-"הוא ניתק לה (L)
-
"אני מצטער,יש לי חברה פסיכית"גיכח לאנס וחזר אל הספה.
"ספר לי על זה"מלמל ג'ון.
"יש לך חברה?"שאלתי,מופתעת.
"הייתה"מיהר להגיב.
"אוה"גיכחתי,ציפיתי להיות מופתעת,אך זה לא הפתיע.
"משהו מצחיק בזה שהייתה לי חברה?"שאל.
"כן..בעיקר החלק שבו היא הייתה"צחקקתי.
"תשמע אחי,אני לא רוצה להעליב..אבל אתה כמו אנטי מגנט לבחורות"קייל ניסה לנסח זאת בצורה עדינה,אך ללא הצלחה.
חיוך קטנטן בצבץ לטאי.
אוי ואבוי!..החיוך הזה מסמל עתיד למשהו רע..
"אז..מי רוצה שוקו?"קפצתי.
"לא!בואי כבר!"קרא ומשך אותי.
"מי אתה?"שאלתי ודחפתי אותו ממני.
"אני דין,אחיך"מלמל."מה קורה לך היום?"שאל.
"מ-..מה זאת אומרת?"לחשתי מחזיקה בידי אשר הוא החזיק דקה לפני.
"הכל בסדר,גרייס?"שאל מגחך.
"איבדת את הזיכרון?,אני בטוח שזהיעבור,הרי נחבטת בראשך"מלמל ותפס בשנית בידי.
"היי לארי,עזוב אותה!"מישהו מאחור קרא.
"מה לארי?"שאלתי."זה דין,לא?".
"אני דין,זה לארי..הוא שפוט של אדון האופל"אמר ואילו אני התרחקתי.
"למי תאמיני?לזה שהציל אותך מהחבטה שקיבלת או לזה שרק עכשיו הכרת?"
"מה?היא לא נחבטה.."קרא דין,או איך שהוא קורא לעצמו.
"תשתוק אתה.."סינן זה והמשיך.
"אין לי כוח לשטויות האלה,בואי כבר"קרא ומשך אותי,"עזוב אותה"הדין משך אותי חזרה.
"גרייס!"צעקה מצידו של 'דין.
"גרייס!"צעקה מצידו של לארי,או דין.
"גרייס!"
-
"גרייס.."
שפשפתי את עיני וקמתי באיטיות מהתנוחה שבה הייתי.
"מה נרדמת?"שאלו טאי וג'ון.
"אוו..אני מניחה שהייתי עייפה"מלמלתי וקמתי ממקומי.
התהלכתי לי סביב החדר כמשוגעת,טאי וג'ון הביטו בי במבט מוזר שהתלבש על פניהם.
"הכל בסדר?"שאל לפתע ג'ון,מביט בפניי.
"את ניראת קצת חיוורת.."מלמלה טאי.
"אני?לא,מה פתאום?..איפה קרסון?"שאלתי.
"הוא..בפגישת עסקים.."ענה ג'ון.
"ולאנס וקייל ומקס?"שאלתי.
"מקס ישן..קייל עם קרסון ולאנס.."מלמלה טאי.
"ולאנס?.."שאלתי.
"לאנס מטייל בלאס וגאס-"."-איפה בלאס וגאס?"
"שאלה מוזרה.."מלמל ג'ון.
"למה מוזרה?.."."איפה בדר"כ רודף שמלות כמו לאנס מטייל,ועוד בלאס וגאס?"הדגיש.
הבטתי בו רגע בתימהון.
עיני נפערו לפתע."בית זונות?"שאלתי בלחש.
הוא החל צוחק..
"לא!הוא לא כזה,הוא יותר בקטע של מועדון חשפנות,להתחיל עם דוגמניות של פלייבוי וכאלה."גיכח.
הבטתי בו בכעס.
"זה ממש עוזר לי שהוא במועדון חשפנות.."סיננתי.
"למה זה אמור להזיז לך ממילא?"שאלה טאי בהרמת גבות."כן.."לפתע ג'ון קלט.
"זה לא מזיז לי..אבל החברה שלו,ויש לו חברה,אומנם פסיכית אבל יש לו"אמרתי.
"ואם בקצב הזה הוא ימשיך..לא תהיה לו חברה"הוספתי.
"כן...ואת תהיי שמחה מזה,כי אז הדרך אליו תהיה פנויה"חייך ג'ון וקם ממקומו.
"מה?"הכחשתי."מה פתאום!"קראתי,מכחישה כל מילה ומלה שיצאה מפיו של ג'ון.
"את תגידי לי שזה לא נכון?"שאל,"אני אהיה מופתע,האמת"הוסיף.
"לא!אבל זה לא נכון!"קראתי.
הוא וטאי החלו מגכחים..לפתע טריקת דלת נשמעה ומתוך הכניסה נכנסו קרסון וקייל.
"איך הי-"."אני לא מאמין,איזה פגישה עלובה"
"אני מניחה שלא היה טוב.."מלמלתי והתיישבתי.
"מה יש לך,את?.."סינן קייל.
"עזוב...היא מתה מקנאה כי לאנס יצא 'לטייל',אם אתה מבין למה אני מתכוון.."גיכח זה וגרם לשני להיסחף.
הנהנתי בשקט..
"היי!"קראתי לבסוף,קולטת.
"אני ממש ממש ממש לא מקנאה!"קראתי.
"אבל אני דואגת ליחסם של רון ושל לאנס"הוספתי בלחש,זה היה הגורם היחיד שבו יכולתי להכחיש.
קייל ג'ון טאי וקרסון פרצו בצחוק..
"מה מצחיק?.."שאלתי בלחש.
-00:32-
דלת נפתחת נשמעה,צעדים קלים ולאחר מכן דלת שנסגרת.
"בוו"הקפצתי אותו,זה היה לאנס.
"מה את עושה ערה בשעה כזאת?"שאל בלחש.
"לא יכולתי לישון."התכוונתי שדאגתי לך,היית אמור לחזור 5 שעות קודם.
הוא גיכח מעט והתקרב אליי.
"לא היית צריכה לדאוג..לכי לישון."אמר בחיוך משועשע.
"לא דאגתי.."משכתי בכתפיי.
"אהא,מה שתגידי.."מלמל בצחקוק."הלכתי לישון,לילה טוב."אמר והלך.
עד שחיכיתי שהוא יבוא,הוא הולך?..כאילו מה?.
"את רוצה שאני אשאר איתך?אין בעיה"חייך והתיישב על ידי.
הסמקתי בעוז,שכחתי שהם יצורים שקוראים מחשבות.
"יצורים?..לא יפה"אמר בחיוך קל.
"לא התכוונתי יצורים..התכוונתי ש-"."ש..?"
"אני התכוונתי שאתה לא יצו-"."טוב די..אני הבנתי מה את מתכוונת"צחקק והרים גבות מעלה ומטה.
"שנעבור למיטה?"שאל."מה?"הזדעזעתי.
"תירגעי י'סוטה...התכוונתי לישון"גיכח.
"הא?כן..בטח,ידעתי את זה"חייכתי חיוך מאולץ מעט.
הוא צחק וקם ממקומו,מושיט לי יד כמציע לעזור לי לקום.
נעזרתי בידו וניסיתי לקום,אך במקום זאת בטעות שנינו נפלנו על הספה,כשלאנס מעליי.
"שובבה"לחש לאוזני בקול מפתה.
"מה?קום ממני י'שמן!"קראתי לחוצה מעט.
אך הוא הדף אותי מטה.
"אם כבר הגענו למצב הזה..אהמ בזכותך..אז בואי ננצל את הרגע"חייך חיוך זדוני והעביר מבט על גופי.
"לאלאלא אדוני,רד ממני כי אתה כבד לי"קראתי,ידעתי שהוא צוחק איתי.
אך פלא הוא פלא,הוא לא ירד ממני.
לפתע האור נדלק,מקס עמד ליד המטבח.
"מה זה הרעש הזה?"שאל בישנוניות,ואז עיניו נפערו.
"הוו..אני מצטער,תמשיכו לכם..שובבים"קרץ ללאנס,כיבה את האור וחזר לחדרו.
לאנס חייך אליי חיוך ערמומי."נו מה את אומרת?"הוא לא שחרר.
"לא אמרנו שנחזור למיטות?"שאלתי.
"הוופה-"קטעתי אותו."מיטות נפרדות"הדגשתי.
"אני מעדיף את התנוחה הזאת.."מלמל בעדינות וידיו זחלו להן אל קצוות החולצה שלי.
נשמתי בכבדות..הוא הביט בי בגיכוח קל.
"מה נלחצת?"שאל וקם ממני במהירות.
הוא הביט בי במבט קצר והלך לחדרו.
צבטתי את עצמי לרגע,מנסה לקלוט שזה אכן קרה דקה לפני.
"בוקר טוב"קראתי ויצאתי מהחדר שלי.
"בוקר"סיננה טאי.
"מה יש?"שאלתי מתיישבת על ידה."הואשונאאותי"מלמלה.
"הא?.."שאלתי."לאנס.."ענתה."מה איתו?"."לאנס שונא אותי!"קראה.
מישהי כאן עצבנית,וזה לא בגלל לאנס.
"לאנס לא שונא אותך,מותק.."נכנס מקס."הוא פשוט אוהב את גרייס."צחק.
"אתה ממש עוזר פה,אתה יודע.."סיננתי."זה בסדר..אני יודעת"מלמלה וקברה את פניה בידיה.
"אל תדאגי,הוא גם ככה לא שווה אותך.."ניסיתי לעזור.
"מי לא שווה אותה?.."לאנס הקפיץ אותי מאחור.
"אתה"חימם מקס בחיוך זדוני."מה זה?"שאל,פניו הרצינו.
"מה אני קשור אליה?"סינן מבין שיניו.
"אז זהו..הבעיה היא שאתה לא קשור אליה!"קראתי אני."מזה?..הכל אצלכן הנשים,בעיה"הוסיף.
"נשים,היסטריות.."מלמל ואז לפתע קפץ."שיט,שכחתי להתקשר לרון".
הוא פנה הצידה וחייג לרון,חברתו.בעוד שאני ומקס מצחקקים.
אבל טאי לא נראתה משועשעת,היא היתה מאוהבת בו.
"אז מה עושים היום?"שאלתי."היום זה היום האחרון שלנו פה,זה היום הגורלי"חייך מקס.
הבטתי בו בבלבול."מה?"שאלתי.
"לא משנה,את תראי כבר..."אמר וחיבק את טאי המדוכדכת.
'ט'חח יום גורלי..מה יהיה כבר?..טיול בקזינו?'חשבתי לעצמי בזלזול.
"לא ממש טיול בקזינו.."גיכח."אנחנו הולכים ל'דאבל ספין' היום.."הוסיף.
"ומה אנחנו נעשה שם?"שאלתי באי-הבנה,מה גם שלא הבנתי מה זה ואיפה זה נמצא.
"זה יותר מה את תעשי שם.."סינן ואילו חטף מכה בצלעות מטאי.
-
ראיתי בצדדי שומרים,הרבה שומרים..לא שומרים רגילים,אני לא יודעת איך להסביר.
ראיתי גם בחור בשנות ה-30 לחייו,לצידו עמד בחור מהחלום..ה'דין' הזה.
ואז לפתע הוא הרים פיסת נייר שרופה,עליה היה רשומים המספרים 20090121.
ואז.."גרייס!"."היום זה היום"."המספרים הללו הם רמז".
חחחח איך?..
חלק ב' בקרוב [=
יש לי מעט מנויים..(*רמזרמז*)
וכן...תגגייבבוו D:
©זכויות שמורות לילדה מיוחדת D:©
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ילדה מיוחדת D: