אווווווווף אני יודעת...אמרתי לכם שאני מתחילה את הסיפור dude,im a dude
אבל התחרטתי..באלי להתחיל את הסיפור awake.
אז...הנה ההקדמה:
-
-
היא צעדה במורד הרחוב,נעלי העקב שלה תקתקו עם כל צעד שעשתה.
היא הביטה על המסעדה היפנית שניצבה מולה בחיוך והחלה להתקדם לעבר המבנה באותו-
חיוך ערמומי."שלום"נכנסה פנימה בשאגה.
"שלום,אוכל לעזור לך?"שאלה אשה חביבה בשנות ה-50 לחייה.
"אני מחפשת נערה."אמרה."הו..אני מצטערת אך לא אוכל לעז-".
"-את הנערה הזאת"אמרה בקשיחות והוציאה תמונה מעט מוזנחת מכיסיה.
האשה נראתה מופתעת,היא התרחקה מעט אחורנית."אני לא מזהה אותה"נשארה אדישה.
"בחייך,את לא מזהה את הבת שלך?"צחקה האשה צחוק מזלזל.
האשה המבוהלת החלה זועקת לעזרה,לפתע גבר עם סינר וסכין גדולה בידו יצא מהמטבח.
"מה קרה?"שאל,האשה אמרה משהו בשפה זרה ולאחר מכן אמרה "מינג צ'אן".
"נו את רואה?...את כן מכירה אותה,למה לשקר?"."מה את רוצה מהבת שלי?"קרא האיש הזקן והניף בסכין הגדולה בידו.
"אני לא מגיבה טוב לאיומים אדוני,אז תוריד את הסכין..לטובתך"
"מסתבר שהבת שלכם..מיוחדת במינה,היא ניחנה בכוחות שהאדם הממוצע אינו יכול לשאת בו."אמרה.
"בארץ הזאת אתם גם קוראים לה ג'ן,הלא כך?"צחקקה לה האשה.
"את יודעת.."התקדם הגבר,"הזהירו אותנו מאנשים כמוך,ולכן גם לא אתן לך ליצור שום קשר עם הבת שלנו,האם אני ברור?
עכשיו אני מבקש ממך לצאת מהמקום לפני שהדברים יקבלו צורה לא נעימה"סינן.
"אוווי...לא היית צריך להגיד את זה"אמרה בחיוך. מסתובבת אל הדלת ונועלת אותה ובאותו חיוך ערמומי גם אמרה:
"זה יהיה כיף"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ילדה מיוחדת D: