מצטערת שלא העלתי .. פשוט לא היה לי זמן..
השבוע הזה אני גם לא יעלה כי יש לי טיול שנתי ואין מצב שאני יספיק לכתוב אז.... תהנו לכם :))
אחרי לילה מלא צחוקים ובירה מגעילה שדני הכריח אותי לטעום נכנסתי להתקלח
. לבד כמובן .. לקחתי טרנינג זרוק וכייפי
וחולצת T נחמדה
ונזרקתי על המיטה ליד ספיר ודני בחדר אורחים .
"מה , עומר עוד לא סיים?" שאלתי אותם וספיר הנידה בראשה לשלילה.
"כוסית אמיתית הוא.." גיחכתי.
"אולי הוא הומו?" דני צחק.
"נראלך שהוא הומו?!"
צחקתי וחבטתי בו עם כרית .
"מי הומו?" עומר נכנס לחדר.
"אף אחד .. " ספיר חייכה .
"טוב אני לא יודע מה איתכם אבל אני עייף!" דני אמר אחרי חצי שעה של דיבורים.
"טוב אני מניחה שאתם צריכים ללכת עכשיו " ספיר אמרה ודחפה אותי ואת עומר מחוץ לחדר ונעלה
אחריה.
"מה לעזאזל..?" מלמלתי בוהה במקום שלפני רגע עמדה מה שנקרא ה'חברה שלי' .
"בואי בייב" עומר קרץ אלי ומשך אותי אחריו.
"לאן?" חייכתי.
"לעשות דברים..." הוא חייך בזדוניות
"חהחהחהחהחה ." צחקתי "לא ." עצרתי בפתאומיות.
"מה לקחת רציני ? " הוא
גיחך.
"אתה מפחיד אותי" אמרתי ברצינות
"גם את אותי " הוא
הוציא לי לשון ומשך אותי לחדר שלו.
"הו !" רציתי
למחשב "מחשב !" חייכתי חיוך זחוח.
עומר ישב על המיטה והניד בראשו
במבט מיואש.
"מה יש ?" גיכחתי.
"כלום" הוא חייך .
"אוקיי " חייכתי בחזרה והפעלתי את הלפטופ שהיה ליד המחשב עצמו.
"יש לך לפטופ כמו שלי אתה יודע?" בחנתי אותו בכל הכיוונים.
"עכשיו כן" הוא פיהק.
"שים יד שאתה מפהק!" מחיתי.
"לא בא לי . למה מה תעשי לי ? " הוא אמר במבט משועשע .
"אני כלום אבל יש לי כלבה אתה יודע..."
"יש לך פג סיני! אני בועט בה אני הורג אותה מסכנה . מה עשית ממנה
כבר.. רוטוויילר " הוא אמר וגרם לי לצחוק.
" אל תתחכם איתי!" הבטתי בו והוא חייך .
"למה אתה שם סיסמא? אפשר לחשוב מה יש לך פה " פתחתי את עיני
בציניות.
"זה פשוט מאוד.. " הוא התחיל.
"כן בוא נשמע .. "
נאנחתי .
"יש לי פה קבצים לא ראויים לצפייה.
זתומרת , הם מאוד ראויים . אבל לא לילדים אם את מבינה למה אני מתכוון
" הוא הקפיץ את גבותיו.
"אני שונאת שאתה סוטה אתה יודע?" הסתכלי עליו בחיוך.
"לא את לא . !" הוא
מחה " את נמשכת לאנשים כמוני . את
חושבת שלא קלטתי אותך?" הוא הרים גבה
והסתכלי עליו בהלם.
"וואוווו! איזה ניתוח אישיות!" הייתי בהלם.
איך הוא עלה על זה בכלל? !
"רוצה באמת ניתוח אישיות ? "
הוא הרים גבה בחיוך.
"לך על זה " התיישבתי מולו עם הלפטופ "יאלה , דבר " חייכתי בציפייה.
"את אדם שיודע לעמוד על העקרונות שלו, את חברותית ברמה שאפילו מישהו
שלא מכיר אותך ירצה להכיר . יש לך מן קסם אישי כזה.. לא יודע איך להסביר את זה .
" הוא הרהר. "את אוהבת להיות בשליטה מוחלטת על כל מצב
, גם אם זה לא תמיד תלוי בך ואת תמיד יודעת
מה להגיד ומתי." הוא המשיך "אה, את גם לא מפחדת להביע דעה אבל את גם
נורא חוששת ממה שיגיבו עליה . יש עוד אבל
עזבי " הוא גיחך.
"ואיי! מה אתה ? קורא בקפה או משהו?? " גיחכתי
"אני נראלך קורא בקפה? עד כדי כך אני נראה לך מעפן? " הוא נשען על הקיר וסימן לי להישען עליו.
"קודם תגיד לי את הסיסמא!"
"לא ולא!!!!!" הוא צחק.
"אני יודעת שאתה רגיש לדגדוגים..." ניסיתי להתחכם.
"אני יודע שגם את"
הוא גיחך.
"אז פשוט תקליד טוב? הנה אני
לא מסתכלת " הסתובבתי עם הגב אליו.
"את יכולה להסתובב חזרה. ממילא את לא תקלטי מה זה.." הוא גיחך וסיבב אותי אליו.
"על מה מתערבים שאני אצליח לקלוט? " הרמתי גבה.
"על נשיקה" הוא אמר בלי חיוך.
"סבבה." אמרתי ונשענתי עליו .
"טוב מוכנה? " הוא הסתכל עלי.
"נו כבר. מה עשית מזה.. טקס משו.." מלמלתי והוא גיחך והתחיל
להקליד.
אני לא מאמינה שזאת הסיסמא שלו..
"נו הצלחת ?" הוא חייך חיוך מתגרה . התנתקתי ממנו ונשכבתי עם
הגב אליו.
"קרה משהו.. ?" הוא שאל
בעדינות וליטף אותי .
"לא.." העמדתי פנים
שהכל בסדר.
"הצלחת לראות..? " הוא שאל .
"לא .. לא ממש הספקתי
לעקוב" מלמלתי בשקט.
"טוב קחי , רצית את המחשב לא?" הוא אמר.
"לא בא לי כבר.אני רוצה לישון.." אמרתי.
"אוקי.." הוא אמר בנימה לא מאמינה והוא הניח את המחשב לידו על
השידה ונצמד אלי מאחור בשתיקה.
"את יכולה להגיד לי מה קרה?" הוא אמר אחרי שתי דקות שלמות של
שתיקה מצד שנינו.
"אמרתי לך.. לא קרה כלום" אמרתי בנימה רגילה לחלוטין.
"את שחקנית כל כך גרועה.."
הוא מלמל "דריי אני יודע
לזהות מתי את עושה את עצמך אני מכיר אותך כבר כמעט שנתיים. אז אני פשוט ישמח אם תגידי לי כי אני לא בקטע
של ללחוץ. שיתחשק לך , אני בסלון.."
אמר והתקדם לכיוון הדלת מביט בי
שניה לפני יצא לגמרי.
"אני שונאת אותך.. אתה פשוט
דוחה. " מלמלתי לעצמי .
אני כמעט בטוחה במה שראיתי . יש
רק דרך אחת לגלות .
הרמתי את הלפטופ מהריצפה והתחלתי להקליד . לבסוף לחצתי על אנטר וזה הצליח
להיכנס.
'אני שונא אותך דר' -
קמתי מהמיטה בכעס ולבשתי את הבגדים שלי . קיפלתי את הבגדים של עומר, הנחתי
אותם על המיטה בצורה מסודרת וירדתי למטה
לוקחת איתי את הלפטופ.
"אז התחלת להגיד לי .? "
הוא חייך חיוך קטן שישר ירד אחרי שראה שאני לא מחייכת גם.
"אני מעדיפה יותר שתראה מאשר להגיד לך ." אמרתי ופתחתי את
הלפטופ. הקלדתי את הסיסמא והוא לא הבין בכלל מה אני רוצה.
"מה הקשר למחשב שלי עכשיו?" הוא אמר .
"הסיסמא מאוד יפה .. " אמרתי בציניות ויצאתי החוצה.
אף אחד לא יענה לי בשעה כזאת , אבל אני יכולה לשמוח כי הבית שלי רק ארבעה
רחובות מכאן..
"דריה חכי" שמעתי אותו מאחורי שהייתי כמעט בקצה הרחוב שלו.
"מה?" הסתובבתי אליו עם דמעות בעיניים. מה שבטוח הוא, שאני
בחיים, אבל בחיים לא יבכה מול בנים, חוץ מאור כמובן. אמרתי כבר, אני שונאת להראות
חולשה . שונאת.
"לא התכוונתי אלייך בכלל!" הוא הנשף מעט. היה קריר בחוץ , מה שגרם לאדים מצידינו.
"אז למי? " חייכתי בציניות מחכה לתשובה.
"לאקסית שלי.." הוא הוריד את מבטו לריצפה.
"לאקסית שלך קוראים דריה?" הרמתי גבה.
"לא. קוראים לה דראל.." הוא נאנח.
"יש בכלל שם כזה..?" כיווצתי את מצחי.
" יש.. " הוא אמר .
"למה אתה שונא אותה?" שאלתי .
"או אלוהים, " הוא
מלמל "בחיים לא חשבתי שאני אספר את
זה למישהו."
"אתה יכול לסמוך עלי.." אמרתי בקרירות . הסיפור הזה עם דראל או –מה-שמה- לא יעבוד עלי כל כך מהר. אם יש משו שעומר טוב בו הוא משחק . וכמו שהמורה שלי אומר , 'בכל אחד יש שחקן רק
צריך לדעת מתי הוא בתפקיד' ועוד בלהב
להבלה.. לא חשבתי איי פעם שאני
יחשוב על המשפט הזה בכלל..
" תשמעי , אני יספר לך בקצרה כי עדיף שלא תדעי את השאר.." הוא אמר במן סוג של חרטה מסוימת .
"אני ודראל היינו חצי שנה ביחד לפני שעברתי לפה.. " הוא אמר.
"אבל למה אתה שונא אותה..?" אמרתי.
"ביום לפני שעברו לפה יצאנו לשתות משהו אנחנו ועוד כמה חברים ." הוא המשיך. ראו שקשה לו לספר את זה. אני
לא יודעת אם זה נכון או לא אבל הכל נשמע בסדר בינתיים.
"זוכרת שסיפרתי לך פעם על איזה אחד שקוראים לו מארק?" .
"כן.. אמרת שהוא היה חבר טוב
שלך ושדיברתם פעם במצלמת אינטרנט ובאנו אליך אז הוא ניסה להבין למה יש שתיים ממני.. קצת טיפש..
מה איתו?" גיחכתי.
"הוא היה חבר אחד הטובים שלי.
ומסתבר בסוף שכל החצי שאני ודראל היינו ביחד אז הם היו 'בקטע' " הוא אמר במרירות.
הסתכלתי עליו ולא הגבתי. זה לא נראלי כמו שקר. ולא נראלי שעומר היה משקר
לגבי זה שבגדו בו . האגו שלו יותר מידי מנופח כדי להגיד את זה סתם ולעשות לעשות ' פדיחות'
"שמעי אני יודע שקשה לך להאמין לאנשים. הרי אני מכיר את האופי שלך.
את כמוני.בדיוק." הוא נאנח.
"אבל באמת שלא התכוונתי אליך ."
הוא הסתכל עלי , בוחן אותי בעדינות.
לא ידעתי מה לעשות . האמנתי לו .. אבל לא היה לי מושג מה להגיד לו. אז
פשוט נישקתי אותו.
"אז את כן מאמינה לי?" הוא חייך חיוך תמים.
"אתה רואה שכן .. אז למה אתה שואל?" חייכתי וכרכתי את ידי מסביב
צווארו.
"אני מת על החיוך שלך " הוא אמר פתאום.
"אני מתה על כולך " חייכתי והוא נישק אותי .
"אני קופא מקור בגללך "
הוא אמר שהתנתקנו.
"שקט, אני קפאתי בגללך בבריכה אז אני מחזירה לך " הוצאתי לו
לשון .
"אני רוצה הביתה " הוא עשה פרצוף עצוב.
"אז בוא הביתה" חיבקתי אותו וחזרנו לבית שלו.
"מה היה התאריך לפני 4 שעות..? " שאלתי ששכבנו אחד מול השני
במיטה .
"את מתכוונת לאתמול ." הוא גיחך.
"כן" גיחכתי.
"ה-15 ל-6 " הוא חייך
"אחלה תאריך יש לנו הא?"
"אכן" נישקתי אותו נשיקה קטנה ועדינה . "מה נעשה מחר? אני לא יצליח לקום"
אמרתי.
"לא הולכים.. " הוא משך בכתפיו. "ממילא אף אחד לא בא כבר.. זה השבוע
האחרון לפני החופש הגדול.." הוא חייך.
"שנה קודמת זוכר אף אחד לא בא שבועיים לפני החופש? המורים לא באו
מתוך יאוש." צחקנו
"טוב יאלה לישון גברתי הנאה. מחר יום חדש ומי יתן נלך לים לגלוש קצת
" הוא גרם לי לצחוק.
"אני בעד ים" נישקתי אותי והשענתי את ראשי על החזה שלו.
-
ברגע שפתחתי את עיני ראיתי את עומר בוהה בי .
"שלום שמנה" הוא חייך.
"אתמול אמרת שאני רזה מידי לא?" כיווצתי את עייני.
"אתמול זה אתמול .. היום זה היום " הוא חייך חיוך זחוח.
"ואוו, עכשיו שחושבים על זה, יש לנו חצי יום ביחד "
צחקתי.
"פשששששש היגש אדיייייייר! "
הוא צחק גם .
"אני רוצה להתקלח" אמרתי בקול מנומנם ועצמתי את עייני שוב.
"רוצה ביחד?" הוא חייך בשובבות.
"כן" אמרתי באותה נימה ישנונית.
"קומי כבר סליפי אחת!!"
הוא לקח לי את השמיכה.
"נו די! אני רוצה
לישון!!" מחיתי מנסה לקחת את השמיכה
בחזרה.
"אחרי שתתקלחי אני יחזיר לך את השמיכה בסדר?" הוא נאנח.
"טוב" אמרתי במרץ וקמתי
למקלחת .
אחרי שסיימתי והכל הכנו ארוחת בוקר עם חביתות וגבינות וסלטים .
"ארוחת בוקר לתפארת"
חייכתי .
"ואי צריך להעיר את שני השמנים שבחדר אורחים.." הוא אמר ושנינו רצנו למעלה .
"בוקר טוב!!!!!!" צעקתי בשמחה ופתחתי את התריסים .
"נו מה יש לכם??" דני
אמר ועצם את עיניו חזק
"דרק סגרי את החלון באמאשלך!! " ספיר צעקה.
"דרק..? זה חדש.. "
עומר מלמל.
"הכנו ארוחת בוקר. קומו כבר ימעצבנים" עומר קפץ על שניהם.
"טובטוב .. אויי שני מעצבנים." ספיר אמרה וקמה לאט לאט .
"אבל מהרררר! " צעקתי .
"קרעת לי כבר את עור התוף כוסאמאשלך!" ספיר אמרה בעצבים
"ספ!! אני בשוק ממך!! "
זייפתי סוג של הלם.
"אוף איתך.." היא מלמלה ודחפה אותי על המיטה.
"הי!! " אמרתי אבל הם
כבר יצאו. " זה היה בלתי נסלח רק
שתדעי לך! " המשכתי.
"גם שהרסת לי את האוזן זה היה בלתי נסלח" היא צעקה בחזרה.
"גם נכון.." מלמלתי
לעצמי , מה שגרם לעומר לצחוק.
"מה אתה צוחק אדון יקר?" אמרתי בחומרה.
"את כל כך מוזרה.." הוא
צחק והניד בראשו .
"שקט!" אמרתי וירדתי
למטה .
אחרי שאכלנו וניקינו אחרינו כולם התפזרו לבתים ועומר ליווה אותי .
"מה אני יעשה עם לונה עכשיו ? היא שונאת אותי.." אמרתי פתאום שהיינו
בשער ביתי.
"תדברי איתה . היא באמת נפגעה מזה.." הוא ניסה לעודד.
"היא מכל דבר נפגעת זאת הבעיה איתה." אמרתי במרירות.
"אל תדאגי, הכל יסתדר.. אני בטוח .
את צריכה גם להגיד לה שזה לא בסדר שהיא גם מכל דבר נפגעת גם אם זה היה
בצחוק. " הוא התעסק לי עם השיער
"צודק.. " אמרתי "
אני מקווה שהיא תסלח לי . מה אני יעשה בלעדיה?" אמרתי בקול עצוב.
"היא תסלח.." הוא אמר
בטוח שעצמו .
"נקוה לטוב מה..?"
חייכתי.
"טוב בייב . היום הולכים לים בסביבות 4 וחצי ככה . ואני לא רוצה
תירוצים שאת לא באה!" הוא אמר.
"אבל מה אם אני לא ישלים עם לונה? היא לא תבוא בגללי .." אמרתי בדאגה.
"היא תבוא .. " הוא
אמר "אני כבר ידאג להגיד לכולם ואת
תדאגי לעניין עם לונה אוקיי?" הוא
נישק אותי .
"אוקיי" חייכתי ונישקתי אותו שוב.
עברתי ליד החדר של לונה ובדיוק אור יצא משם .
"הו היי דריי" הוא חייך
אולי .
"היי" חייכתי חיוך קלוש.
"מה איתה.?" שאלתי.
"היא נרגעה מאתמול. דיברתי איתה על הקטע הריגשי שלה- מה שעד עכשיו
היא לא הסכימה לדבר עליו .. " הוא אמר.
"ומה נסגר עם זה בסוף..?" שאלתי בעדינות.
"היא אמרה שהיא מודעת לכל זה ושהיא מנסה כמה שפחות להיפגע ולקחת
רציני כל דבר, אבל זה לא הכי הולך לה וכל זה..
" הוא אמר. "את צריכה
לדבר איתה .." הוא חייך.
"עכשיו?" כיווצתי מעט את מצחי.
"אהאה. כנסי, היא ערה.." הוא אמר "אני בחדר שלך" הוא חייך והלך .
דפקתי בדלת שני טיקטוקים וחיכיתי לתשובה.
"כן?" היא אמרה בקול ופתחתי את הדלת.
"דריי" היא כיבתה את הטלוויזיה וקמה מהמיטה.
"אני ממש מצטערת" התחלתי לבכות. " אני באמת שלא התכוונתי לפגוע בך את
יודעת שאת הכי חשובה לי בעולם" המשכתי לבכות והיא ניגבה לי את הדמעות.
"אתמול דיברתי עם אור.. "
היא התחילה מביטה לריצפה.
"אני יודעת. הוא אמר לי עכשיו.." קטעתי אותה.
"ואת יודעת מה הבנתי מזה?
" עלה על פניה חיוך.
"מה?" אמרתי עדיין עם
דמעות בעינים.
"שאת הכי חשובה לי בעולם! את אחותי בסך הכל, ואני לא אמורה בכלל להיפגע ממך כי כל מה שמגיע
ממך זה לא בכוונה רעה" היא חייכה
אלי.
"הווווו דארלינגיתתתתתת"
מחצתי אותה בחיבוק דב.
"דארלינדית 2 תירגעי! את לא צריכה למחוץ אותי!!! " היא צחקה.
"אבל אני אוהבת אותך"
אמרתי כמובן מאיליו וחזרתי לחיבוק.
"את יודעת במה נזכרתי? "
היא צחקה שהתנתקנו.
"זוכרת שהיינו קטנות , אז עשינו לגננת שיעור יצירה? " היא חייכה
בשובבות
"ואי זה היה כל כך מצחיק. צבענו את כל הגן ואת הגננת . התמונות של זה
אצלך ? " פתחתי את עיני עם חיוך.
"כן " היא צחקה
"אני רוצה אחת ! למה הכל אצלך?? " מחיתי
"כי אני יותר מסודרת!"
היא הוציאה לי לשון.
"ד"א , איפה אור?"
"בחדר שלי.. " חייכתי .
"אז.... " היא התחילה.
" מה עם עומר? " היא חייכה בשובבות.
" מה את אומרת על התאריך ה-15.6
? " הרהרתי.
"דיי!!!! תשבעי!!" היא
פתחה את עיניה ואני בתגובה חייכתי חיוך זחוח. "ואי אני לא מאמינה! ואי אמרתי
לך שתהיו ביחד!! עלק שונאים אחד את השני! " היא גרמה לי לצחוק. "ספרי הכל! מה היה ? איך התחיל? ה-כ-ל !
אני רוצה פרטים ועכשיו סיסטר! " היא אמרה במהירות.
"אוקי" אמרתי וסיפרתי לה .
"אווו " היא אמרה במבט
חולמני. " איזה פשושים!!"
"את חושבת שזה דביקי מידי? "
שאלתי בהיסוס.
"דיי. אבל חמוד! ואי זה כזה
רומנטי ו-" היא אמרה בחולמנות
"ואוו מה הולך פה ?"
אור הגיע ופתח את עיניו בבהלה.
"מה הולך פה..??" שאלתי בחזרה
"היא לא מפסיקה לדבר הילדה היפה הזאת" הוא חייך וישב מאחורי
לונה.
"אני מדברת יילד מכוער שכמוך!!" היא אמרה .
"אייאייאיי" הוא נאנח.