תוציא אותי בקלאסהכששאלתי אותה אם אפשר לצטט בבלוג שלי, היא אמרה שיש לה בקשה.
"תוציא אותי בקלאסה."
אין לי מושג למה היא התכוונה. איך אפשר שלא לצאת טוב מזה? ישפוט הציבור בעצמו -
אני בכחול.אני: מתי בפעם האחרונה?
היא: היום בבוקר (A)
אני: אני הייתי שם?
היא: :)
אני: ?
היא: אתה תמיד שם
אני: תמיד? :-O
היא: טוב, לא תמיד
אבל מאז הפעם האחרונה שנפגשנו.
אני: :)
היא: יש משהו שגיליתי שאני מאד אוהבת להריץ בראש. הבעת פנים מסוימת שלך ברגע מסוים.
אני: איזו?
היא: כשאמרתי לך שאני רוצה אותך בתוכי.
עצמת עיניים ונשמת עמוק
וזה פשוט הטריף אותי לגמרי
בתקופה האחרונה אני לומד הרבה. הבנות חדשות שופכות אור על ידיעות קודמות. גם בדברים הפשוטים ביותר, כמו הנאה מאהבה ואינטימיות.
את יום ההולדת עצמו ביליתי בנזילות עצומה, אבל לא מהסוג הפיננסי אלא זה שמצריך שימוש בלתי פוסק בטישו. מלבד הנזילות, היו גם הרבה עיטושים שלא היו מביישים את וזוב בימים מסוימים מבחינת העוצמה.
הצד החיובי היה טלפונים, אימיילים (חלקם מחָבַרות שאיני זוכר שקניתי מהם דבר) והודעות במסן מאנשים שבירכו אותי על קיומי בעולם. טעון שיפור, אבל בסה"כ, אני אוהב תשומת לב, ובעל חסך ברגשות חיוביים מהסביבה, נדמה לי.
מה דעתכם על השיטה החדשה, שבה אני שם את התמונות רק אחרי הקישור "לקטע המלא"? טוב, רע? עוזר לילדים קטנים ואנשים פוריטניים במיוחד שרוצים לקרוא פה, או סתם מציק? חוו דעתכם, אם יש לכם כזו.