קרוב

אחת הקוראות פה כתבה לי שהיא חשבה שהפוסט האחרון דיבר על רגש שלילי. זה לא נכון - זה לא היה חיובי ולא שלילי. משהו ניאטראלי.

-


יש לי תחושה שהסתובבתי בזמן האחרון כמו בתוך כישוף, כזה שמשפיע על החשיבה שלך. היתה לי תחושהאתמול, שיצאתי ממנו לכמה רגעים, או שעות. פתאום שמתי לב שההתנהלות שלי היתה קצת שונה, או שיצאתי קצת מאיזון. לא משהו רציני, אבל משהו שהפריע. קריאה של כמה פסקאות בתרגום של חמשת הטבעות של מוסאשי, ועוד שיחה (קבוצתית) עם מאסטר אמיתי, פתאום סידרה לי קצת את המחשבות.
ואם כבר סיפרתי על השיחה: מדהים איך לפעמים דברים שאתה שומע מתחברים להמון דברים אחרים, ונותנים ערך מוסף. בעצם, זו כנראה ההגדרה של "תובנה". אתמול זה היה לגבי זה שההתמודדות מכילה בה הנאה, והפחד לא נעלם, אבל לומדים להנות מההתמודדות עצמה, וכך זה הופך לרצון להתמודד עם (במקרה הזה) הפחד.

-

למרות ואולי בגלל ההסתייגות, זה נכנס לפנתיאון המחמאות:

אתה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי בצורה מוזרה שכזאת. זה נחמד. [למרות שאולי אני אמורה להרגיש ההפך]

-

ותמונה, משבת האחרונה (אין לי כבר מצלמה טובה...)