| פתחתי בלוג כדי להגיד לכולם מה אני חושב עליהם. אך הפעם לא מאחורי השולחן של הכיתה, לא מהכיסא בשורה האחרונה באוניברסיטה, לא בצד הרחוק של הנואם בכנס המפלגה ולא מהספה בסלון אלא היישר מתוך המסך לתוך תודעתם- ללא תיווך. |
| 11/2009
 לשחרר את גלעד שליט...בתנאי שהרוצחים מהכלא יעברו על פניו וכל אחד ילחץ את ידו
כואב הלב, באמת כואב הלב על ילד שיושב בשבי. כל מי שטוען אחרת- או שאף פעם לא היה לו בן בצבא או שאף פעם לא היה לו לב.
אך הדבר הקטן שכואב עוד יותר הוא ששתי קבוצות של אנשים מנסות להשתלט לנו על המוח. הקבוצה שטוענת כי אלוהים שלח אותה לשחרר את גלעד כשהיא נעזרת בכל כלי התקשורת. לגביה: לא משנה המחיר, לא איכפת שום טיעון, שום שיקול דעת . אין התחשבות אפילו בשפיץ של הנכונות של טענה נגדית או אפשרות אחרת. היא מציגה את עמדתם כצודקת ללא רבב- כמוחלטת.
מולה ניצבת קבוצה שניה- שאלוהים היכה בה, לקח מהם את הכי יקר להם- ומנסה לומר לנו ללא הצלחה- כי התקשורת הרי לא תפרסם שוב את הדם על המדרכות מול הדולפינאריום, את גופות ההרוגים במלון פארק, ואת שברי האוטובוסים שהתפוצצו- כי יש לחשוב שוב ולשקול את שחרור הרוצחים.
זה מזכיר לי משום מה את "תהליך אוסלו"- צד אחד עם סיסמת השלום שצודקת באופן מוחלט וצד אחר משתולל ברחוב מרוב תסכול כשהוא מנסה להוכיח כי משהו כאן לא נלקח בחשבון. וקצת גם את הקמפיין לפינוי היישובים מחבל עזה.
תמיד מופיע צד אחד שהוא כל כך צודק עד שאתה נבהל מעצמך ומהמחשבות שאתה רוצה לחשוב באופן עצמאי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
