כשהלב שלך נשבר למיליון רסיסים, ואת יודעת שאת חייבת לאסוף את עצמך ולחבר את הכל ביחד. את לא תוותרי על מה שהשגת עד עכשיו, את לא תרימי ידיים גם אם גילית את האמת המכוערת.

האמיני לו גם כשאינך רוצה להאמין, כשאינך יודעת על מי ועל מה לסמוך. המשענת, העוגן שלך, גם הוא נשבר. 

אבל את לא רוצה לעזוב

את לא רוצה ללכת, אין לך לאן

אין לך מה לחפש שם, מקומות בהם כבר היית. את לא רוצה לחזור לשם, משעמם ומלא זוהמה. 

מצד שני את גם לא בטוחה שאת יכולה להישאר כאן. המקום מבטחים שלך, האדמה עלייך דרכת

הכל רועד והכל שברירי

והלב שלך לא מתאחה. את לא מצליחה

לשכוח

את התמונות 

בראש שלך

הכל חי כל כך

הכל חי כל כך

הכל חי כל כך