חה חה חה

תמיד מדברים על שברון לב כמשהו מטאפורי. אתמול נוכחתי לדעת כי שברון לב הוא אמיתי, לב באמת יכול להישבר.

כאב גדול שמצטבר במהלך השנים קורע את הלב.

זה גם קורע את הלב של הסובבים. קורע גם את העיניים מרוב דמעות.

ושוב, מחלחלת לתודעה המחשבה המזעזעת שבני האדם הם כלי-משחק בידו של השטן, או שהגורל הוא סתם שרירותי. כי בפעם המיליון, אם קיים אל - הוא רע, משמע שהוא פשוט השטן. אבל אני נוטה להאמין שאין שום ישות עליונה בעולם הכ"כ לא הוגן הזה, אז איזה הסבר הגיוני יש למה שקורה?