"מדי פעם מושטת יד קצרה וכמהה, אבל רק לעתים רחוקות זה נגמר בנגיעה"

שחזור חלקים משיחה עם האקסית:

"אני לא מרגישה עם אף אחד אמיתית כמו שהרגשתי איתך"

"היית אמיתית איתי?"

"בסוף כבר לא, אבל בהתחלה..."

"אני חייב להודות שאולי לא הייתי אמיתי איתך באותה מידה."

"מה זאת אומרת??"

"לא ששיקרתי במצח נחושה, פשוט הקצנתי דברים. שקרים לבנים כאלה. זוכרת למשל שאמרתי שממש לא איכפת לי אם אנחנו שוכבים או לא? אז שיקרתי, ברור שהיה לי איכפת, אבל לא רציתי שתרגישי מחויבת לעשות משהו שאת לא רוצה"

.

.

.

"אני הולך להיות פה אמיתי לחלוטין עכשיו, להגיד לך משהו בכנות גמורה: אם נפגש, אנחנו נשכב. אנחנו נשכב אחד ליד השנייה ונדבר על כמה שזה לא בסדר, אבל בסוף אנחנו נשכב. אני אגיד לך יותר מזה, אם אנחנו כבר בשוונג של כנות: לפני שנשכב, אני אדע שזה יפגע בך, ובכל זאת אני אשכב אתך. ויותר נורא מזה - אני אשכנע אותך לשכב איתי"

[היא צוחקת]"ממש... אתה לא כזה, אני מכירה אותך."

"את מכירה אותי, ואני כן כזה. כולנו כאלה. גם את תדעי שזה לא בסדר, תדעי שזה יפגע בך ושזה יפגע בי, ובכל זאת, את תשכבי איתי. אני לא אעשה את זה קר כמו שאני מנסח את זה עכשיו, אני אעבוד גם על עצמי, ובאותו הרגע באמת תהיה לזה משמעות, אבל איפשהו בתוכי אני אדע שאני יוצא כמו כל הגברים החארות שתמיד שנאתי ואני אעשה את זה בכל זאת."

[עדיין צוחקת]"דיי, נו, אתה לא תעשה את זה, להפך, אתה תשכנע אותי לא לשכב איתך"

"נכון. וכל עוד תמשיכי לנסות אני אמשיך להגיד שזה לא בסדר, וברגע שתשתכנעי לא אצליח לשלוט בעצמי ואגע בך, והרי אין דבר כזה לא לשלוט בעצמי, זה פשוט לבחור להרפות קצת. המשחק הזה אולי יימשך הרבה זמן, אבל הוא ייגמר בסקס. אני לא רוצה שזה ייקרה, אבל אם נגיע לשם, אני אשכנע את עצמי שזה בסדר ושזה מה שאני רוצה. אולי אשכנע את עצמי שנחזור, אולי אשכנע את עצמי שזה מה שאת רוצה, אולי אשכנע את עצמי שאני לא שולט בעצמי. אבל בסוף אנחנו נשכב, זה יעשה רע לשנינו, בעיקר לך, ואני אעשה את זה למרות שאדע את התוצאות"

"דיי! אז מה, אתה לא מי שחשבתי שאתה? שלוש שנים ביחד שיקרת לי? אני מספרת לאנשים שאתה אידיאלי ובעצם אתה סתם גבר חרא כמו כולם?"

"מצד אחד אני יותר גרוע, כי גם אחרי שנשכב את תחשבי שאני לא כזה. מצד שני, אני יותר טוב, כי אני באמת לא רוצה להגיע לשם. אני לא חושב שיש מישהו שאין בו את הצד הזה, פשוט הרבה אנשים מסתירים אותו או מתכחשים לו. אמרתי לך, זה רגע של כנות נדירה"

.

.

.

"אני חייב להגיד לך עוד משהו אמיתי: יש בי חלק, שחושב כל השיחה על איך לגרום לך לשכב איתי. אני לא אוהב את החלק הזה בי, היה בינינו הרבה יותר מזה ואני לא רוצה שתהפכי בשבילי לזאת שאפשר לשכב איתה ב"תקופות יובש". אני לא רוצה מישהי כזאת. אני לא חושב שזה מגיע לך, אני לא חושב שזה מגיע לי, לחלק השני בי, שאני יותר אוהב. ואם תמשיכי להתקשר, יגיע השלב שבו הצד ההוא ישיג את מבוקשו."

"גם בי יש צד כזה"

"אני יודע. בואי לא ניתן להם לנצח"

"אז זהו, זה כל מה שאנחנו, בני אדם? רק סקס?"

"לא רק, אבל זה חלק."

"זה חלק גדול, זה חלק עצום... אנחנו כמו דמויות של חנוך לוין..."
"אני מרשה לעצמי להגיד שדמויות של חנוך לוין לא היו כנות איתך כל כך, אולי רק עם הקהל, ובסופו של דבר, במחזה, הם היו שוכבים. אם אנחנו רוצים להיות יותר מזה, אנחנו צריכים לעצור עכשיו ולא להתגרות בצדדים האלה שבנו. אנחנו צריכים לסגור את השיחה הזאת, ואנחנו צריכים להפסיק לדבר."

[שתיקה]

"נלך לישון?"

"כן."

"לילה טוב."

"לילה טוב."