"מדי פעם מושטת יד קצרה וכמהה, אבל רק לעתים רחוקות זה נגמר בנגיעה"

"'בני, הייתי אומר שאתה תוקף את העניין מהצד הלא-נכון' אמר השופט וזקף את צווארון מעילו. 'איך תוכל לאהוב נערה? האם אהבת מימיך אפילו עלה אחד?'" -נבל העשב\טרומן קפוטה

המילים האלה חוזרות אלי מדי פעם, מאז קראתי את הספר הנ"ל (מומלץ מאוד). היום זה קרה כשירדתי מהאוטובוס בתחנה קצת רחוקה מהדירה שלי. אחד מעצי הרחוב נופף לעברי בענפיו, וברק השמש הירקרק שהוחזר מהם רשרש באוזני את המילים. האם אהבתי מימי עלה?

קטפתי לי אחד העלים, ירוק במיוחד, והצמדתי אותו ללחיי, כמו שעושה השופט בספר. בניגוד לריילי שלא מצליח לאהוב, אני אוהב את אליסה עד כלות באופן טבעי לחלוטין, וגם היו לי עוד מספר אהבות בחיי: אני אוהב מספר חתולים וכלבים, ים ומדבר ואש מדורה, ובימים עברו אהבתי לרגעים ספסל אחד, שיר ישן, חלזון על גבעול של חרצית, פסלון של מכשף ומשב רוח קרה. אפילו עלה אהבתי פעם, אבל הייתה זו התאהבות רגעית במכנף נאה שהסתחרר לו באוויר הבוקר, ורציתי לנסות לאהוב את העלה עצמו - ולא את להטוטיו.

היה קל להתאהב בעלה שלי. ירוק בוהק, גדול, קשיח בצורה מפתיעה. הצמדתי אותו לאפי והרחתי אל קרבי את ריח הטבע בתוך שאון העיר. העברתי אותו על פני, הבטתי בו ארוכות, החזקתי בו קרוב אל ליבי עת פסעתי ברחובות העיר אל ביתי. אנשים סביבי המשיכו למהר לענייניהם, לא חשו באהבה הנטווית ביני לבין העלה שלי.

לאחר שהבטתי בו ארוכות, ראיתי כי הירוק שלו אינו מושלם כפי שנראה לי בתחילה. קרוב לגבעול היו מספר כתמים חומים קטנים. גם צורתו פגומה מעט, אולי תולעת כלשהי נגסה בו לפני שהכרתי אותו.

למרות הפגמים, המשכתי לאהוב את העלה שלי. העברתי את אצבעי על תבנית עורקיו, על מסגרתו המשוננת, הצמדתי אותו לעיני, לצווארי, לשפתי.

הבנתי שעלי לשמוח על הפגמים שבו, המייחדים אותו מכל עלה אחר. אהבתי את העלה שלי אהבה שלמה, וכשהרחתי אותו שוב, נעלם שאון העיר לחלוטין. תחילה היה ברור לי שאשליך את העלה לפני שאעלה לדירה, אך כעת התחלתי לחשוב על דרך סיום מכובדת יותר עבורו. אולי לקבור אותו בחצר, או להשליך אותו מהחלון, שיתנדנד לו באיטיות מטה אל הגינה.

"ריילי, שהקשיב לקולו של חתול-הבר במבט הצייד הלהוט שלו, הצליף בעלים שהרחיפו סביבנו כפרפרי חצות: חי מרפרף, כמבקש להימלט ולעוף, נשאר עלה אחד לכוד בין אצבעותיו. גם השופט: הוא לכד עלה; ובידו היה העלה שווה יותר מבידו של ריילי. מהדקו ביד קלה אל לחיו היה קולו של השופט כבא ממרחקים, 'אנחנו מדברים על אהבה. עלה, חופן זרעים - תתחיל באלה, תלמד מעט מה פירוש לאהוב. תחילה עלה, טפטוף גשם, אחר כך מישהו שיקבל מה שלימד אותך העלה, מה שהבשיל טפטוף הגשם. תהליך לא פשוט, שמע לי; יכול לארוך גם חיים שלמים, אצלי זה נמשך כך, ועדיין אינני שולט בו - רק למדתי לדעת כמה נכון הוא: שאהבה היא שרשרת-אהבה, כמו שהטבע הוא שרשרת-חיים.'"

שתדעו רק אהבה,

שם בדוי