incognito - שאם אתם לא מכירים אותה אני ממליץ לשכוח מהפוסט הזה ולשוטט בבלוג שלה - העבירה אלי את השרביט לפני דיי הרבה זמן, ולא ניתן לברוח מזה יותר... סתם, יהיה נחמד. בואו נתחיל.
זה אומר שאני כותב על עצמי 10 דברים* ואז מעביר את זה הלאה ל3 אנשים.
1. למרות שהיום קצת פחות רואים עלי, בפנים אני עדיין ממש חנון. את ילדותי העברתי שקוע בספרי פנטזיה, משחקי תפקידים שולחניים (ובתיכון גם קצת משחקים חיים), משחקי קלפים בסגנון מג'יק וכו'. היום אני יודע שהחנונים של התיכון הם האנשים המגניבים של החיים האמיתיים, ככה שאני מאוד מתגאה בהיותי חנון. היום אני עדיין חבר של חברי החנונים מהתיכון, ואנחנו עדיין חנונים לכל דבר ועניין, אבל פנטזיה אני קורא היום רק אם היא איכותית (נגיד, החמישייה הראשונה של אמבר או "שיר של אש וקרח" שהיום כולם מכירים הודות לסדרה "משחקי הכס") . בזמן האחרון ממש מתחשק לי לנסות לחזור ולשחק משחקי תפקידים. אולי באייקון.
2. אף פעם לא הייתי טוב בספורט. בצצבא הצלחתי לרוץ 2000 ב8 דקות, אבל שם הכושר שלי נעצר, לא משנה כמה המשכתי לרוץ ולהתאמן. אני שונא משחקי כדור, וממש גרוע בכולם, וריצה היא למעשה הספורט היחיד שאני מצליח להתמיד בו, וגם זה רק לתקופות. אה, אני גם שונא לשחות.
3.יש לי קטע עם ספרים. אני יכול להשתגע מזה שמישהו מקפל פינה של ספר במקום לשים סימנייה, או משאיר את הספר פתוח הפוך על המיטה. כשאני קורא ספר ישן אני לא פותח אותו עד הסוף, כדי שלא יתקמט או ייקרע חלילה. החולשה שלי לספרים מתבטאת גם בזה שאני אוסף ספרים מהרחוב, וקונה המון ספרים בחנויות יד שנייה ובחנויות סתם. מצד שני, אני קורא נורא לאט ולכן נוצר מצב נוראי בו אני מוקף ספרים שאספתי או קניתי אי אז ולא קורא בהם. אליסה קוראת הרבה יותר ממני, והרבה יותר מהר, אך הטעם שלנו בספרים יותר שונה מדומה, וכך הספרים הרבים שאספתי נשארים להם על המדף כאבן שאין לה הופכין.
4. יש לי גם קטע עם מילים. אני זוכר אותן. במדויק. אני זוכר המון שיחות, בדיחות, שירים ושורות מספרים. המשחק האהוב עלי לנסיעות הוא "לא נפסיק לשיר" - לבדוק מי מוצא יותר שירים עם מילה מסוימת, או מי זוכר יותר טוב מילים של שיר מסוים. עוד לא הפסדתי. תאריכים, אגב, אני לא זוכר בכלל.
5. אם כבר עסקנו בשירים - אני מטורף על מוזיקה ישראלית, ושומע מוזיקה בכל הזדמנות. אבל אם תנסו לנגן לי שיר, רוב הסיכויים שאני לא אזהה אותו. מצב שני, אם תדקלמו לי שורה מתוכו - סביר שאזהה. משפחה וחברים נוהגים להתקשר אלי כדי שאעזור להם להזכר בשיר מסוים, כותב או זמר (במלחינים אני חלש יותר). לא תמיד אני מצליח, אבל המוניטין נשאר איכשהו. אני אוהב להתעמק במילים של השירים, לגלות משמעויות שלא הכרתי, מילים שלא שמתי לב אליהן או ביצוע חדש שמשנה את האווירה של השיר.
6. כשפתחתי את הבלוג כתבתי ברשימת ה"מאמין באמונה שלמה" שחיים ללא בעלי חיים הם חצי חיים. אני עדיין מאמין בזה, אך נאלצתי לחיות חיים כאלו בשנתיים האחרונות. לפני הלימודים עוד גרנו בקיבוץ, והיה צריך רק לרדת למטה כדי לפגוש כלב או חתול של אחד השכנים, אך כעת שאני גר בעיר זה שונה. מאוד רצינו חתול או כלב בשנה האחרונה. לפני כמה זמן סוף סוף הגשמנו את החלום הזה, והבנתי פתאום עד כמה זה היה חסר לי.
7. אני נורא אוהב ללמוד (חנון כבר אמרנו? 
) ולפעמים אני חושב כמה נחמד יהיה לעשות תארים שניים כל החיים בתחומים שונים. תכנון המערכת הוא מבחינתי אוסף של וויתורים על שיעורים רבים שהייתי רוצה ללמוד אבל לא מסתדרים לי במערכת.
8. במהלך החיים אני רוצה להספיק לגור בירושלים, בנגב, ביו"ש ובגליל העליון. לא יודע איך אספיק, אבל זה מה שאני רוצה.
9. צורת הבילוי המועדפת עלי היא הופעות חיות. בעיקר רוק ישראלי. אני אוהב את האווירה המטורפת הזו שנוצרת בהופעות, כשאתה קופץ בהתלהבות יחד עם עוד שלוש מאות (או עשרים, גם בהופעות כאלה הייתי) אנשים לצלילי "מה שעובר עלי"** שאתה יודע בעל פה למרות שלא שמעת אותו מאז התיכון, ופתאום הוא שוב עושה לך את אותה צביטה חזקה בלב, למרות שאתה כבר לא חושב ש"לא משקה ת'עציצים, בועט בחתולה" היא שורה גאונית. כמו תיכוניסטית מפגרת, חלק בי משוכנע כל פעם מחדש שערן צור*** מסתכל עלי באופן אישי ויתאכזב אם אפסיק לשיר איתו.
10. הקשר שלי ושל אליסה לא מושלם. ראיתי לנכון לציין את זה, כי אני לא כותב פה על הריבים, ונראה אולי לפעמים שהכל בינינו מושלם תמיד. זה לא. אין קשר כזה. ואם יש הוא נגמר מהר כי מסתירים את הדברים שמפריעים. כמה פעמים כבר התיישבתי לכתוב פה פוסט על ריב שהיה לנו, אבל לא הצלחתי לכתוב את המילים הנכונות, השארתי לעריכה מאוחר יותר, ועד שהגעתי לזה כבר השלמנו ולא רציתי להתעסק בזה. הריבים שלנו יכולים להיות מאוד טראומטיים**** אבל בסופם אנחנו יוצאים מחוזקים לעולם, כמאמר השיר.
משזה נאמר, חשוב גם לציין שאני אוהב אותה בכל מאודי, ובהסתכלות כוללת, תוך שקלול הריבים והכעסים, טוב לי איתה כפי שלא היה יכול להיות לי עם אף אחת אחרת (וזה עוד כשחיינו בלי חיות, כן?). ולכן אולי בעצם צריך להוסיף:
11. הקשר שלי ושל אליסה מושלם.
זהו. אני מעביר את השרביט ל..
אסיף - שחולקת איתי את טבעת "אחדים אוהבים שירה". אתם מוזמנים להצטרף, אגב, לא יהיה צפוף. יש הרבה מקום, ושותפים נחמדים.
זאבה בודדה - כי היא לא עידכנה כל כך הרבה זמן שכבר נכנסתי לבלוג האיפור שלה כדי לבדוק שהכל בסדר איתה.
ולparcel, כי היא מדוכאת, ואולי זה יעודד אותה (??)
רק טוב,
שם בדוי
*מסתבר שכשעניין השרביט התחיל, אי אז בעשור הקודם, המשימה הייתה לכתוב רק 3 דברים. איכשהו זה הפך ל7, ועכשיו פתאום כשהחזירו אותו החליטו ש10. מעניין שאנחנו בוחרים מספרים טיפולוגיים בלי לשים לב בכלל, ומעניין אם הגידול מגיע מרצון העגל לינוק או מרצון הפרה להיניק. רוצה לומר, האם הבלוגרים שהחליטו להגדיל את כמות העובדות פשוט רצו לספר עוד על עצמם, או שרצו לשמוע עוד על אחרים?
**איפה הילד הם ללא ספק הלהקה שגדלתי עליה, ובלעדיהם שנות התיכון שלי היו נראות אחרת. הופעת האיחוד שלהם הייתה בשבילי הגשמת חלום.
***ערן צור הוא אחד המועדפים עלי, כי השירים שלו, מעבר להיותם מדהימים, הם כל כך בוטים שהם יוצרים מיד הרגשה של אינטימיות בקהל. יש איזה דיסוננס קוגנטיבי שלא מאפשר לי להרגיש זרות מוחלטת כלפי אנשים שכרגע צעקו יחד איתי "חדר אליה בין הישבנים".
**** מאפיינים של טראומה ע"פ ויקיפדיה:
1. בדרך כלל החוויה קשורה בתחושת חוסר ישע חזקה בפני איומים אמיתיים או מדומים לחיים, לשלמות הגופנית או לצלילות הדעת.
2. לעתים קרובות יש חילול עולמו של האדם כפי שהוא הכיר אותו עד כה, דבר המכניס אותו למצב קשה של בלבול וחוסר-ביטחון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
