בחיים אל תהיה נשוי

פרק 1

זה לא אפשרי שזה קורה לו, והוא חשב שהכל יהיה יותר טוב אחרי זה.

שהכל יעבור בשלום ושניהם ימשיכו בחייהם.

אבל ככה זה איתה- היא תמיד כ"כ עקשנית!

הוא בקש ממנה שהפעם זה סופי.

אבל היא שוב פעם מחכה לו בתוך המיטה כשרק שמיכה קלה עוטפת אותה והחזה שלה כמעט וחשוף כולו.

הוא גבר, אי אפשר לעמוד בפני אישה יפה כ"כ, חשופת חזה.

השערות בידיים הסתמרו לו, הוא הרגיש חסר אונים.

שיערה הבלונדיני, הארוך, התנופף ברוח הקרה שנכנסה דרך החלון הפתוח.

השיער הזה, שכל פעם משכר אותו בריחו.

הוא לא יכול לעמוד בזה.

הוא לקח נשימה עמוקה ופנה לחלון. הוא סגר אותו בשקט. הוא פחד שקר לה.

הוא הוריד את הז'קט שלו והניח על כתפיה ובעיניו סבל מול האישה הזו.

היא הביטה בו בעייני הכלבלב שלה, מצמצה פעמיים והעבירה את קצה לשונה סביב שיניה הלבנות והבוהקות.

היא הורידה את המעיל ואת השמיכה ועמדה מולו, ערומה לגמרי ולחשה לו "אני יודעת שאתה לא יכול לעמוד בפני זה, ג'סטין" ולטפה את גופה בחושניות.

ג'סטין קם וכעס ניכר בפניו.

"דיי ג'יני, ביקשתי שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני אראה אותך, סיימנו את הקשר הזה וזהו!" אמר בכעס, מרסן את עצמו כמה שיותר.

ג'יני התכופפה אליו. הוא סובב את המבט כדי לו להיסחף ולגעת בה, בחזה, בגוף החלק והיפיפה.

הוא נשך את שפתיו ושמע אותה לוחשת מאחוריו "עוד צ'אנס אחרון?" .

הוא הסתובב אליה ואמר בספקנות "לא, יותר מידי צ'אנסים נתתי לקשר הזה, הוא לא בריא בשבילנו".

היא גלגלה עיניים ולבשה את תחתוני החוטיני שלה ואת החזייה השחורה הבוהקת.

הוא אסף מן הרצפה את המכנס שלה ושלח אליה.

"תודה" סיננה מבין שפתיה.

הוא הרים את חולצתה וזיכרון מן העבר הציף אותו.

אותו הערב שבו הם הכירו, היא לבשה אותה חולצה.

הוא לחץ את ידו לאגרוף. הוא סבל כל שנייה שעברה.

הוא שאף מן החולצה בפעם האחרונה את הריח שלה ונתן לה את החולצה.

היא בחינה בזה. "הכל בסדר, ג'סטין?" שאלה.

"כן," פסק ושלח את ידו אליה.

"מה?" שאלה באי חשק.

"המפתח לדירה, בבקשה." אמר והוסיף כבדרך אגב "קארין חוזרת עוד יומיים מהנסיעה לאנגליה ואני לא אתן לך להיכנס לפה 'בטעות'" הוא התעצבן כבר, הוא פחד שקארין תגלה.

"הנה," נתנה לו את המפתח המוזהב.

"עכשיו לכי מפה ואל תחזרי" נפרד ממנה ברשעות.

"לפחות תלווה אותי עד דלת הכניסה?" שאלה "תהיה ג'נטלמן!" צחקקה. הוא לא צחק. זה השתיק אותה.

הוא הנהן. בכל זאת היה קשה לו להיפרד ממנה כך.

(תדליקו, לא חובה - http://www.youtube.com/watch?v=-ozbcdJ9he0)

הם שתקו וחצו את הדירה הגדולה עד לכניסה.

"להתראות, ג'סטין" לחשה ג'יני ועיניה נצנצו.

בתוך גרונו הוא הרגיש גוש קשה שמתפס מעלה לעבר העיניים שלו, מאיים להתפרץ החוצה.

"להית' , ג'יני" נפרד בנפנוף יד.

ג'יני פרצה בבכי חרישי. היא הרכינה את ראשה ובידה הימנית נגבה את דמעותיה.

כמה שניות הם עמדו ככה, הוא מביט בה והיא בוכה, בוכה ולא מפסיקה.

זה שבר אותה.

לבסוף הוא הרים את סנטרה מעלה, אליו.

"בבקשה, ג'ס , אל תעשה את זה..." היא גמגמה.

הוא הביט בה. הוא הבחין בדמעה שהתגלשה במורד לחייה, עברה את הסנטר ואת הגרון ונכנסה בין שדייה הגדולים. הוא ניגב את זה וחיוך עלה לשניהם על הפנים.

הוא נישק אותה כמו בימים הטובים, נשיקה שמסתדרת הכל, הנשיקה שמתקנת את הכל.

היא ליטפה את לחייו ונדקרה מן הזיפים שכבר הספיקו לצמוח לו במהלך היום.

"אני אוהבת אותך בכל ליבי, ג'ס" לחשה ונשקה לו שוב על השפתיים.

הוא הוביל אותה לחדר השינה ושניהם התיישבו על המיטה.

הוא הוריד לה את החולצה והרגיש איך הוא מתחיל את זה שוב.

הוא לא ידע איך להתמודד איתה.

וגם הכוכבים דולקים על אש קטנה.