1. ראיתי Darker than Black. היה כיף. ציפיתי לשטויות בסגנון קוד גיאס וקיבלתי דמויות מעניינות ועלילה די-מגניבה-אולי עם קרבות מגניבים ולא לולזיים בכלל. רק חבל לי מההתעקשות לתת לחלק מהדמויות סוף רע. מחר נראה את העונה השניה.

2. אני מתחילה לתהות אם אני אי פעם אצליח לתפקד כמו בת אדם נורמלית. הפסיכולוגית צחקה עליי כשהעליתי את זה (לא בצורה מרושעת - היא ממש נחמדה), אבל זה באמת מפחיד אותי. איכשהו אני רואה את עצמי בגיל 30 יושבת ככה, בפיג'מה, מול המחשב בבית של אמא שלי, ויוצאת החוצה רק בשביל הטיולים של האפי.

לא משנה, ממילא איראן יפציצו אותנו.

3. ווקאלויד זה ממכר. תקוללי, יוני!

*מקשיבה להעולם שייך לי בלופים*

4. הצלחתי להתקין YSMenu על הדיאס שלי, אז עכשיו אני יכולה לשחק Mario & Luigi: Bowser's Inside Story (הRPG השלישי של מאריו לקונסולות הניידות של נינטנדו). אחלה משחק (עד עכשיו, לפחות) אבל קצת נמאס לי מהדקדוק של פוופול והמיניון שלו.

ו... אני יודעת שזה דיי מעפן ושובר-מסורת מצידי, אבל נמאס לי מזה שמאריו ולואיג'י (ובמשחק הזה גם באוזר) עושים הכל ופיץ' רק יושבת וצורחת. כן, זה הגיוני שפוליטיקאית לא תדע להלחם, בסדר. אבל גם שרברבים לא. בסופו של דבר נינטנדו בנו עולם עם פטריות מדברות שקוראות לעצמן קרפדות; הם לא יכלו לתקוע דמות נשית חזקה אחת?

5. הבנתי עכשיו שיש לי על הקיר שני פוסטרים של אנימה שאני שונאת ועוד שניים של אנימה שלא איכפת לי ממנה. להוריד אותם, y/n?