זה מזעזע כמה שאנחנו דומות.

רק שאף פעם לא התאהבתי, לול.

כתבתי את הפוסט הזה ב-1.11, אבל אני מפרסמת אותו רק עכשיו כי היו בעיות עם הגיפים.

Iron Man

סדרה כיפית, וכותב אותה וורן אליס (♥, אבל הכתיבה בפרק 3 הייתה בינונית), אבל היא די רגילה. העלילה בינתיים עובדת במתכונת של Evil Mecha of the day, והיא די בנאלית. יש משהו לא מרגש בכך שכל הפתרונות לקונפליקטים בסדרה הם בעצם חידושים טכנולוגיים שהמדענית (אני אפילו לא זוכרת את השם שלה) מפתחת בשביל טוני. אבל יכול להיות שאני סתם לא בחורה של מכ'ה.

אבל אני חושבת שאני אמשיך לראות כשיש לי מצברוח, בגלל שנאנאמי שולתֶתתת.

הרבה קטעים מהסדרה נראים ככה.

Star Driver

אוקיי. ראיתי את הפרק הראשון בלבד, אבל זה הספיק לי. זה היה פשוט רע. אני מבינה שזה קאמפ ושזה אמור להיות טיפשי, אבל זה טיפשי מדיי. מאותה סיבה אני גם לא אוהבת GLEE. יופי שאתם ~צוחקים על עצמכם~, אבל מה מצחיק בכם בכלל?

לא יודעת. אולי אם אני אראה את זה עוד כמה חודשים אני אשנה את דעתי. אבל בינתיים אני לא מבינה את ההייפ בכלל.

Ore no Imouto ga Konnani Kawaii Wake ga Nai

השם ("לא יכול להיות שאחות כזאת חמודה") נשמע אינססטי ולכן לא תכננתי לראות את הסדרה הזאת בהתחלה, אבל רייבן אמרה לי שהיא משעשעת אז ניסיתי אותה.

ובכן, יש אינססט. הוא לא מפורש, אבל יש קטעים מסוג "אופס, היד שלי נפלה על הציצים שלך בטעות!", שמערבים אח ואחות. ואם זה לא מסקוויק אתכם, עלילת הסדרה סובבת סביב פורנו, בערך.

אבל יש גם קטעים ממש מצחיקים וחמודים. ולא באמת הולך להיות גילוי עריות, להערכתי. אז אין לי מושג מה לחשוב. :(

Togainu no Chi

הייתי אומרת שאני מאוכזבת, אבל מצד שני, לא ברור למה היו לי ציפיות בכלל. הרי אף פעם לא שודרה ביפן אנימת שונן איי טובה אחת, ואין סיבה לחשוב שתהיה. אז אני אסתפק ב-gif של קינגסלי:

♥ מתה על האיש הזה.

Psychic Detective Yakumo

כמו איירון מן, סדרה כיפית אך רגילה. שלא כמו איירון מן, אין לי שום דחף להמשיך לראות יותר משני פרקים. והדמות הראשית נראית כמו שואיצ'י עם בגדים של... IDK אפילו מה זה ואני לא מבינה למה שמישהי, אפילו דמות מצויירת, תצא מהבית ככה.

הסדרה הזאת כל כך בנאלית שהיא אפילו לא מקבלת gif.

Kuragehime

שמרתי את הטוב לסוף. מאותו הסטודיו שהביא לנו את Baccano! ו-Durarara!!

תקציר: טסוקימי היא בחורה חנונית שגרה בטוקיו עם עוד חמש חנוניות אחרות. הן כולן מפחדות מהאנשים האופנתיים שטוקיו מוצפת בהם, ובטח שלא באות במגע עם גברים. יום אחד, טסוקימי פוגשת קרוסדרסר. Hilarity ensues.

אני ממש אוהבת את זה. בינתיים יצאו רק שני פרקים בגלל אולימפיאדת השקר כלשהו, ואני לא יכולה לחכות לעוד. ♥

הנושאים שמועלים באנימה הזאת ממש רלוונטים אליי, כי... סה"כ אני בדיוק כמו טסוקימי. טוב, אני לא יודעת כלום על מדוזות, אבל אני כן ילדה חנונית שמרגישה כאילו היא מוקפת באנשים יפים.

כל הדמויות חמודות, גם אם המשניות קצת קרטוניות. אבל טסוקימי והקרוסדרסר (עדיין לא אמרו מה שמו) מספקים את הסחורה. אז אני ממליצה לכולם לראות את הסדרה הזאת, ובמיוחד לחנוניות וחנונים שקשה להם למצוא את מקומם בעולם.

הסדרה הזאת כזאת חמודה שהיא מקבלת שני gif-ים של אוניו.

ועכשיו אם תסלחו לי, אני אלך לחפש את המנגה של קוראגהימה.

-חנ.

1. ראיתי Darker than Black. היה כיף. ציפיתי לשטויות בסגנון קוד גיאס וקיבלתי דמויות מעניינות ועלילה די-מגניבה-אולי עם קרבות מגניבים ולא לולזיים בכלל. רק חבל לי מההתעקשות לתת לחלק מהדמויות סוף רע. מחר נראה את העונה השניה.

2. אני מתחילה לתהות אם אני אי פעם אצליח לתפקד כמו בת אדם נורמלית. הפסיכולוגית צחקה עליי כשהעליתי את זה (לא בצורה מרושעת - היא ממש נחמדה), אבל זה באמת מפחיד אותי. איכשהו אני רואה את עצמי בגיל 30 יושבת ככה, בפיג'מה, מול המחשב בבית של אמא שלי, ויוצאת החוצה רק בשביל הטיולים של האפי.

לא משנה, ממילא איראן יפציצו אותנו.

3. ווקאלויד זה ממכר. תקוללי, יוני!

*מקשיבה להעולם שייך לי בלופים*

4. הצלחתי להתקין YSMenu על הדיאס שלי, אז עכשיו אני יכולה לשחק Mario & Luigi: Bowser's Inside Story (הRPG השלישי של מאריו לקונסולות הניידות של נינטנדו). אחלה משחק (עד עכשיו, לפחות) אבל קצת נמאס לי מהדקדוק של פוופול והמיניון שלו.

ו... אני יודעת שזה דיי מעפן ושובר-מסורת מצידי, אבל נמאס לי מזה שמאריו ולואיג'י (ובמשחק הזה גם באוזר) עושים הכל ופיץ' רק יושבת וצורחת. כן, זה הגיוני שפוליטיקאית לא תדע להלחם, בסדר. אבל גם שרברבים לא. בסופו של דבר נינטנדו בנו עולם עם פטריות מדברות שקוראות לעצמן קרפדות; הם לא יכלו לתקוע דמות נשית חזקה אחת?

5. הבנתי עכשיו שיש לי על הקיר שני פוסטרים של אנימה שאני שונאת ועוד שניים של אנימה שלא איכפת לי ממנה. להוריד אותם, y/n?