אין שם אנשים מגעילים במיוחד. אבל גם אין שם אנשים טובים במיוחד. יש שם אנשים נייטרליים.
שום דבר שם לא מעניין אותי.
היו אנשים שעניינו אותי. אבל אני לא מעניינת אותם. אז אין לי מה להמשיך להתעניין בהם.
וכמובן שאין שום דבר מעניין בלימודים.
אז אני פשוט יושבת שם ובוהה בקירות. וזה מייאש. אומרים לי שזה רק 3 חודשים, או לא יודעת, אבל באמת שאני לא חושבת שאני יכולה לסבול עוד דקה מזה.
בא לי להיות מסוגלת לוותר על זה, אבל אני ממש ממש לא מסוגלת. אין סיכוי שבעולם. אני אהרוג את עצמי ואז אמא שלי תרטש את הגופה.
... גם קיבלתי 88 ו-85 באנגלית. על שאלון F המסכן. אני חושבת שאני טובה באנגלית, ואני טובה בהבנת הנקרא, אז אין סיבה שאני אקבל ציונים כאלה. בינתיים אני רואה רק טעות אחת שבה באמת הגיע לי שיורידו לי נקודות. אבל בשאר הדברים? WTF. עד עכשיו אני לא מבינה. נראה לי שהמורה הזאת סתם מחפשת.
לא יודעת, כאילו, לפחות תני לי להצטיין במקצוע שאני הכי טובה בו, אבל גם זה כבר לא קורה.
בכלל נמאס לי ממנה, היא אשכרה חושבת שהיא תחייב אותי להביא לה את הטיוטה של החיבור שלי ושהיא תתן לי ציון עליה, ואומרת לי "pity" כי אני כותבת בלי טיוטה. לכי לעזאזל. אני שונאת טיוטה, לא רוצה טיוטה ואין סיבה שתהיה לי טיוטה אלא אם אני ממש נתקעת. ונחשי מה? בינתיים לא קיבלתי ציונים נמוכים על החיבור שלי. אז חלאס עם השטויות שלך, את סתם מבזבזת לי את הזמן.
באמת שכל פעם שאני חוזרת לבצפר אני רק מבינה למה אני לא הולכת.
... וזה סוף המרמור שלי על בית הספר. אני אנסה לא לדבר\לכתוב על זה יותר כי זה כבר חופר גם לי. זהו. קחו סיסטאר: