אני ועולמי הפנימי

אז הנה אני מפרסם שיר נוסף השבוע, דבר הגורם אושר רב לי.

עליי לציין שהשיר לא לגמרי משקף אותי ואת רצונותיי, איני מעודד התאבדות ומעולם לא היו לי נטיות אובדניות [אולי פעם, אבל למי לא?].

אשמח לקבל תגובות.

נ.ב: השיר הוא בגרסה ראשונית אבל עדיין החלטתי לפרסם אותו.

החלום/ שאול חבקין

הלהב מלטף את עורי,

חורך אותו באיטיות מצמררת,

האם אהיה מסופק כאשר אצמיד את

להב החרב אל מקור החיים,

ואת הדם אקיז על הסדינים הצחורים.

אני מצמיד,

היסוס עובר בעורקי ומציף את ליבי,

מצמרר את עורי,

פני עוטות את שבועת המתים אך נפשי

צוהלת את שמחת החיים.

השחרור כה קרוב, הנפש בוערת

מבקשת שחרור מן העול הגדול,

הלהב נצמד חותך בבשר

כקצב בגוויות בעלי החיים.

דלת נפתחת,

עיניים נפקחות,

והחלום חלום הוא

משאיר אותך בתהיות.