פרק 3-
נכנסתי לתוך שער בית ספר.
ימים ארוכים לאחר ההשעיה.
ואני מקווה,לא אני בטוחה שאתפוס את המפגר שהחליט להתעסק עימי.
"נט!"לורן צעקה לי ותפסה בידי.
הבטתי בה.
"אני יודעת מי עשה לך את התעלול הזה"הוסיפה והביטה על החבר של אנג'י.
וכתוצאה מכך גם אני הבטתי בו..
נער בעל עגיל בגבה,קוצים בשיער,וזיפים שעיטרו את פניו.
הוא החזיק בקצה אצבעותיו סיגריה דלוקה,ועשן יצא מפיו.
"גם בחלומות שלך את לא תשיגי אותו"הופיעה מאחוריי קאמי.
"אני גם לא רוצה,ומה לעזעזל את רוצה?"שאלתי.
"אני יודעת מי עשה לך את התעלול הזה"אמרה.
משום מה כולם יודעים..
"זה כי אנג'י התרברבה בכך שדניאל,להלן החבר שלה עשה זאת"אמרה לורן-..
כקוראת מחשבות.
"באמת?"שאלתי באריכות אותיות.
"כן"מלמלה כחושבת שאולי לא היתה צריכה להגיד מילה.
חייכתי אליה חיוך מודה,והתקרבתי לכיוונו.
"בואנה יא ערס מצוי..."
הוא הסתובב ונשארתי חסרת מילים.
ילד מאוד יפה,בעל עיניים כחולות ירוקות
"אם תמשיכי את המשפט הזה אני מוריד לך בוקס"סינן
ומעך את הסיגריה שהייתה רגע לפני בפיו.
חייכתי חיוך מבוייש והסתובבתי אל לורן.
בלי קול היא אמרה:
'תכסחי אותו,תראי לו שעם נטלי ג'ונסון לא מתעסקים'
הסתובבתי חזרה:
"תקשיב טוב"התעשתתי.
הוא חייך ונעמד כמצפה שאמשיך..
"אוי"מלמלתי..הוא נראה מאוד חזק.
הוא צחקק.
"אני מקשיב"אמר.
"נזכרתי שאני צריכה ללכת לאנשהו"סימנתי עם היד לכיוון לא מוגדר.
"ככה חשבתי"ענה בשחצנות.
"אז אל תחשוב,ישרף לך המוח..לא חשבת?"עניתי באותו טון מזלזל.
"הוווווו"אמרו כל חבריו אשר ישבו בשורה.
הוא הביט בי בזעם.
"חתיכת מכוערת חצופה,תירגעי לפני שאני מכניס לך בעיטה לפנים"
"אתה תרביץ לבחורה?"שאלתי בעוקצנות.
"עד כדי כך הביטחון שלך נמוך?"הוספתי.
הוא הביט בי בעצבים.
"קחי ת'רגליים שלך וטוסי מפה,לפני שתחטפי באמת"
"ומה אם לא בא לי?"שאלתי.
"ללכת או לחטוף?"שאל.
"גם וגם"עניתי.
"לא נראה לך שאת מתגרה בי יותר מידי?"שאל.
"לא ממש"אמרתי.
"תשמעי חמודה"אמר והניף באצבע שלו.
"את תר-.."
"דני יפשלי"נעמדה מולו אנג'י.
"כן דני יפשלי"עקצתי.
הוא הביט בי מחייך והעביר מבט אל אנג'י.
"מה את רוצה?"שאל מעט בקרירות,אם תשאלו אותי.
"דני...מה היא רוצה ממך?"שאלה מביטה בי.
"בסה"כ דיברנו"סינן.
"אם ככה הוא מדבר עם בני-אדם כנראה שהוא באמת ערס"צחקתי.
"אל תדברי אליו ככה"סיננה ברוגז.
"טוב סליחה"אמרתי מצחקקת.
"אבל עם את כבר פה,תשבי איתנו"
הזכרתי לכם כבר שאנג'י היא כמו אחות בשבילי?..
אחות טיפה ביצ'ית,אבל הסתדרנו.
אבל ככל הנראה החבר המפגר שלה,דניאל..שונא אותי.
"לא תודה מאמי,ואתה..אתה לא תצא מזה נקי.."אמרתי פונה אל הדניאל הזה.
צחוקו של דניאל נשמע ברקע.
-
לאחר הצלצול פניתי להיכנס לכתה.
"היי"קראה לורן,מתייצבת מולי.
"היי"חייכתי.
"תקשיבי..אנג'י חייבת שיחה איתך,היא מחכה לך בחוץ"אמרה בהיסוס.
"טוב"גיחחתי,ידעתי שלורן לחוצה..אני מזהה את זה מיד.
יצאתי החוצה וראיתי את החצר ריק מאדם.
"מה היא צוחקת עליי?"שאלתי בעצבים.
לפתע מישהו תפס אותי מאחור ומשך אותי אחורה.
זיהיתי אותו.
"תעזוב"קראתי ומשכתי בידי חזרה.
כתוצאה מכך הוא נעמד מולי:
"חתיכת מכוערת אחת"אמר.
"מי את שתנסי לאיים עליי?"הוסיף בצבים.
והיה נראה כאילו עוד שניה הוא תופס עליי קריזה.
"לא איימתי,הזהרתי"חייכתי.
הוא חייך בעצבנות.
"מה את לא מבינה?...עוד מילה שלך עליי ואת נחשבת למתה"תפס בחולצתי.
הבטתי בו,לא מבוהלת,לא לחוצה.
הייתי רגועה לגמרי,עם חיוך שהתנוסס על פניי.
"מה את מחייכת?"שאל.
"אתה יודע שכשבן מציק לבת
זה אומר שהוא אוהב אותה?"שאלתי כאשר עזב אותי.
הוא החל צוחק..
"ואת יודעת שאת מפגרת?"שאל נרגע מעט.
"אתה מפגר"ירקתי.
הוא הביט בי בזעם ולאחר מכן פנה ללכת.
"את יודעת מה?"נעצר.
"מה?"שאלתי.
"את לא יודעת לאן נכנסת"ענה והמשיך ללכת.
עקבתי אחריו במבטי.
"ט'חח גם אני יכולה לאיים"סיננתי.
התיישבתי במקומי הקבוע בכתה.
הבטתי לכיוונה של לורן הלחוצה וצחקקתי.
"משהו מצחיק אותך גברת ג'ונסון?"ניצב מולי מר קרטיס,להלן המורה.
"מה?"שאלתי מסתובבת לכיוונו במהירות.
"לא מספיק לך סילוק מבצפר בגין השחתת רכוש
את גם רוצה להוסיף סילוק בגין הפרעה בשיעור?"שאל.
וואו כמה שהוא מדבר.
"לא ממש,לא"עניתי בחוצפה.
"החוצה!"צווח עליי המורה.
"החוצה"חיקיתי אותו בקול ילדותי.
"ג'ונסון!"
"ג'ונסון!"
"אני קורא למנהל אם לא תצאי בזה הרגע"
"תקרא"צחקתי,כאילו שזה יעזור.
-
"ג'ונסון,ג'ונסון,ג'ונסון"אמר המנהל בחיוך.
"מזמן לא ראינו אותך בסביבה"צחקק.
חייכתי חיוך מובך.
"בסה"כ לפני חמישה ימים עמדת מולנו עם אמך ודיברנו על העניין"אמר דואג לפתע.
"אבל זה היה בקשר להשחתת רכוש,דבר שלא אני עשיתי אלא דניאל קלווין"
"אבל ככה או ככה א צריכה להבין שהפרעה בשיעור והתחצפות למורים לא יעזרו לך"
"אני יודעת אבל אנ-..."
"נטליה אן ג'ונסון"נכנסה אמא למשרד.
"כמה בעיות את עוד תעשי לי?"שאלה בייאוש.
"בואי נראה"אמרתי סופרת.
"נטלי!"קראה.
"אל תדאגי קרול..לא נעשה לה דבר הפעם"
"אך אם זה יחזור על עצמו בשנית נצטרך לנקוט באמצעים"אמר מזהיר.
"שמעת?"שאלה אותי כמזהירה אותי.
"כן"סיננתי.
"יפה,כעת את משוחררת,תחזרי לכתה"אמר ופסעתי לעבר היציאה.
כשלפתע המנהל עצר אותי:
"לא להסתובב,אלא לכתה"אמר כיודע מה אעשה.
"בטח,מה שתגיד"
"נטלי"אמא וגם המנהל אמרו יחדיו.
"טוב,בסדר"נאנחתי ויצאתי.
כ"כ קשה לתת לי שיעור אחד חופשי?...
"אז מה אמרו לך?"שאלה לורן כשפגשה אותי.
"כלום..הזהירו אותי"גיכחתי.
"למה שיקרת לי?"ניסיתי להלחיץ אותה.
"אה?..הא..תשמ-..אנ-...אוי"מלמלה משחקת באצבעותיה.
צחקתי.
"תירגעי...אנ בטוחה מאוד שהוא שכנע אותך"גיכחתי.
"כן.."ענתה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
just me :D