ועכשיו פורחים!

קודם כל, אני רוצה להודות לכולכם על התגובות לפוסט הקודם. באמת הרגשתי רע, ולבד, ולראות שבעצם אני לא, לפחות לא בפורום הזה, עשה לי טוב ברמות ונגע לליבי. וגם, כל אחד עם התגובה שלו יצא ביציאה מקסימה שתימצתה ככה את האופי שלו במשפט אחד (בלי לשים לב מן הסתם אבל זה מה שהרגשתי...), וזה הצחיק אותי לאללה. על כן אני רוצה לחבק את כולכם חיבוק וירטואלי. אוהבת אתכם מאוד.

טאו טה צ'ינג/לאו צה, שלושה שיעורים:

עידוד לתלמידים

אם ישמע אדם מעולה על הטאו

ישקוד לנהל את חייו על פיו

אם ישמע אדם בינוני על הטאו

לשעה ישמרהו ולשעה יאבדהו

אם ישמע שוטה על הטאו

יפרוץ בצחוק גדול

אם לא היה צוחק

לא היה זה טאו

על כן יש האומרים

הנאור בטאו

נראה חשוך

המתקדם בטאו

נראה נסוג

המישיר בטאו

נראה אובד דרך

הטאו

כמו

נהר

חזק

רחב

ועמוק

כמו

עיגול

אבל

לבן

יותר

מהירח

כמו

ריבוע

גדול

אבל

בלי

זויות

**הוסיף החכם צ'אונג-צה:

"כדי לבנות צריך להפריד,

להפריד זה להרוס,

מכאן יוצא שכדי לבנות צריך להרוס.

אם הורסים ובונים

או אם לא נוגעים ולא הורסים,

בסופו של עניין

ובכל מקרה,

כל הדברים

אל הטאו חוזרים."

הנח לדברים להיות

כמו הרוח שאינה סוערת ברציפות

כמו הגשם שיורד בהפסקות

כך יש לדבר מעט ולא כל הזמן

אם שמים וארץ לא מאריכים

כל שכן על האדם

איש הצדק

יהיה לאחד עם הצדק

איש התבוסה

יהיה אחד עם התבוסה

הדמוי העצמי

הופך להיות

הגורל של החיים

זה אשר הולך בדרך הטאו

התכונה הטובה תקדם את פניו

הטאו יאיר לו פנים

זה אשר דבק בתכונה הרעה

היא תפתח לו בשמחה את דלתה

ותאמצו בחם

אל חיקה

מי

שלא

מאמין

בעצמו

קשה

יהיה

לאחרים

להאמין

בו

לעשות

את דברי

קל מאד להבין

וקל מאד לעשות

אך בודדים הם אלה

שבאמת מבינים

ונדיר האדם

היכול לקבלם

ומסוגל לעשותם

לפיכך

החכם

עדיף

שילבש

בגדי

צמר

פשוטים

ויסתיר

את

תכשיטי

אבן

הירקן

...דבר נוסף לפני שאסיים את הפוסט -

יש סיפור שכתבתי לפני כמה שבועות, ועוד לא פירסמתי כאן. חשבתי להכניס אותו לתחרות הסיפורים של העטלף (על אף שקראתי כבר כמה וכמה סיפורים שאני משוכנעת שהם טובים יותר משלי), אבל עוד לא החלטתי סופית. היום זה היום האחרון, לכן יכול להיות שעוד כמה שעות אפרסם פוסט נוסף עם הסיפור. הסיפור הוא לא נעים במיוחד וגם קצת כבד, אבל זה מה שיצא אז כתבתי. אתם לא חייבים לקרוא (טוב למעשה אתם לא חייבים לקרוא שום דבר שנכתב כאן, אבל הבנתם למה אני מתכוונת). ועד כאן ההקדמה, כי אולי בכלל אני לא אפרסם אותו היום.

בנתיים שיהיה לכולם יום שישי נפלא.

שלכם, קליאו.