כל כך קל לאבד את עצמך בין אנשים
בין מילים
בין ערפל של רגעים
לרחף בין שמיים וארץ
הבל דק של אויר
בין ענן לניחוח קל של בושם
זיכרון, תחושה מעורפלת של זמן
אין מקומות, רק הוויות של רגע
כל כך קל לאבד את עצמך
בין אנשים
בין מילים
בין ערפל
בין רגעים
מרווחים בזמן, נשימות
כוונות שלא נשלחו ומצאו עצמן תלויות
ללא מען, ללא יעד, נמוגות אל הזמן ונבלעות בו
ללא זכר
חזרה אל צבע, ריח, תחושה
כמו ציור קיר יפהפה שקם לתחיה
מדרכות רטובות מטיפות גשם
רמז צמרמורת בשקע בגב התחתון
משב רוח ראשון של סתיו
מחשבות
מילים שמתחברות למשפטים
שמתחברים לימים, לשבועות, לחודשים
מים מתחת לגשר עתיק
שהם תמיד אותם המים ותמיד שונים
כמוני
כמו שהנני
אוהבת
טועמת
נוגעת
נפחדת
חוזרת
בוחנת
מתרפקת
מתרחקת
נשכבת
קמה
לוחשת
רצה
מליוני שברי זכוכית צבעוניים על רצפה שקופה
מנצנצים באור השמש והירח בו זמנית
מרכיבים סיפור אחד ארוך
והרבה שירים קטנים
כדור קטן קבור מתחת להכול
יד אוחזת בחוזקה
מגע שלא יופרד לעולם
מהות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
