לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

ועכשיו פורחים!


לנשום זה חיוני.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2006

עדכון חיים כללי


אני יושבת במעבדת מחשבים ומעדכנת. אחר כך שלא אתפלא כשעולים עליי, נכון? אבל חה, אני אוהבת את תחושת הסכנה (זה סכנה, אה? צפונית שכמוני.) ועכשיו לעניינינו.

 

אני מרגישה שאני נוטשת פה קצת וזה בעייתי כי לפעמים עסוקים בבלגנים של החיים או סתם בלחיות ולא באות המילים לראש בשביל להעביר את זה לכתב. וגם לא תמיד צריך. אבל בכל אופן, התגעגעתי.

 

החיים שלי מתנהלים בשני מישורים שמצד אחד מתנגשים ומצד שני חיים במקביל אחד לשני. אכן, סתירה.

 

מבחינתי, הכל הולך לא רע בכלל. בעוד שבתחילת הסימסטר התמוטטתי פעמיים בשבוע מעומס הקורסים והשעות הארוכות, איכשהו התרגלתי ופתאום קשה לי להאמין שהסימסטר כבר נגמר. רק רציתי שיעבור כבר ועכשיו פתאום חלף לי מהר מדי. עוד מעט יתחילו הבחינות ואחרי זה קצת חופש. בחיי שאין לי מושג מה לעשות עם החופש. בטח אני אמשיך לבלות ימים שלמים באקדמיה, תמיד יש מה לעשות. התחושה הזאת של להיות חדורת מטרה ואהבה תמידית למה שאני עושה ולאיך שהחיים שלי נראים, ממש כייפית יותר מהצפוי. לפעמים בעבר חשבתי שיש לי את זה ואולי באמת לרגעים היה לי, אבל עכשיו זה זה כל הזמן ואפשר לומר שבזכות זה תמיד יש לי סיבה לחייך.

 

איך לפעמים מישורים אחרים יכולים להפריע לזה. זה נורא חזק אבל גם עדין ואני כל הזמן מנסה לשמור כדי שלא יהיו לי הסחות דעת שליליות, אבל זה לא תמיד בשליטתי.

 

הנושא הכאוב החשוב ביותר הוא אחת מחברותיי הטובות ביותר ואחותי בנפש, נקרא לה פה נוקי. היא עברה התמוטטות עצבים או משהו בסגנון הזה (עוד לא איבחנו לגמרי) והיא מאושפזת. אתמול נסעתי לבקר אותה עם חברתינו שמשלימה את השלישייה, והיתה חוויה קשה מאוד. לראות אותה במצב הזה, בדיכאון עמוק ומסוממת מתרופות שמזריקים לה פעמיים ביום, ויושבת שם בין כל האנשים המעורערים שחלקם במצב קשה מאוד, היה מזעזע. היה גם קשה לדבר איתה ולפעמים היא פשוט הפסיקה ובהתה לחלל האוויר, אבל הסבירו לנו שזה בגלל התרופות. קשה לי להעביר במילים את מה שאני מרגישה אז זה יוצא נורא אינפורמטיבי ותו לא. אתמול הייתי בעצמי די זומבי מההלם כשהגעתי מאוחר בלילה הביתה (הביתה בימים אלה=מעונות), וקמתי היום במצב לא תקשורתי ובוהה לחלל האויר בעצמי. במהלך היום קצת יצאתי מזה כי יש לי יום מאוד עמוס היום ותודה לאל זה מכריח אותי להסיח קצת את דעתי מזה. מה שכן לא הייתי מסוגלת לאכול שום דבר והכרחתי את עצמי בסביבות שלוש וחצי פשוט כי כבר רעדו לי הידיים. המצב כרגע נע בין הכחשה לעצב עמוק, אין לי מושג איזה שלב זה בהפנמה. התחושב הכללית שהיתה לי אתמול כשיצאתי משם היא שאיבדתי אותה. לפחות לזמן הקרוב (קרוב=לפחות שנה). לפי מה שזה נראה כרגע היא תהיה באישפוז איפה שהיא כרגע למשך שבועיים בערך (נקווה שלא יותר) ולאחר מכן היא תעבור למן שיקום כזה שייקח כמה חודשים. אני מתפללת שהיא תהיה בסדר.

 

מה עוד יכול להסיח את דעת הבחורה החרשנית? בחורים כמובן, או במקרים מסויימים, בחור ספציפי. (מדהים אותי איך שבנים באופן כללי מסוגלים להישאר מפוקסים באופן טוטאלי כשחשוב להם לעשות משהו ובנות נותנות לכל פרשה רומנטית להוציא אותן מריכוז. אל תגידו שאני שובניסטית כי אתם יודעים שזה להפך, אבל זה נכון, תסתכלו סביבכם.)

בא לי לקרוא לו האדיוט התורן (נכון שזה חביב שכל הבחורים שמוזכרים בבלוג הזה זוכים לכינוי אדיוט? *הערת מערכת: שרי, מה עם טבעת "האדיוט"/"נשים נגד אדיוטים" שלנו? תחשבי על זה*) אבל למעשה אני לא משוכנעת לחלוטין שהוא אדיוט ועל כן ניתן לו להנות מהספק עד להודעה חדשה. על כן מעכשיו הוא יכונה בבלוג זה ק' (אות בדויה).

הסיפור הכללי של ק' היא שהוא לא לחלוטין סגור על עצמו, ומשגע לי את השכל. הוא אומר שהוא לא יכול להיות במערכת יחסים, אז אני אומרת טוב, נהיה ידידים. ואז עוברת שעה והוא מתנפל עלי בחרמנות חסרת שליטה (לא מתלוננת, כלומר, רוב הזמן.). לאחר מכן לעיתים הוא שפוי (כולם ביחד: "תודה ק' על כך שאתה מועיל לא להתחרפן") אך לעיתים הוא נכנס לסרט מעצבן ומתחיל להגיד דברים עוד יותר מעצבנים. תמונת מצב כרגע: אחרי הפעם האחרונה (טוב, אני מודה שבפעם האחרונה אני יזמתי את ההתנפלות, אבל זה היה חד פעמי, הוא אחראי על הפעמים שלפני זה) שבה היה נוגע ללב בזמן, ומוציא מהדעת אחרי כן, הודעתי לו בעצבים שאנחנו חותכים את העניין (הפיזי). מאז המצב נעשה קצת משונה, נראה לי שלא ברור מה הולך. החלטתי גם לא להתקשר אליו/לסמס לו, לא להציע לו לעשות שום דבר ולשחק אותה נונשלנטית. *הערת מערכת לכבוד אלו שמתכוונים להזדעק לי בתגובות: זה לא בקטע של לשחק משחקים, אלא בדיוק להיפך. לא בא לי להכנס לקטעים פסיכוטיים ולא ברורים - שהם למעשה משחק, בסופו של דבר-, ולכן אני מנסה להגן על עצמי כדי לא להפגע יותר ממה שכבר הספקתי, שזה בתקווה, לא הרבה מדי.*

לאחר מכן הוא התקשר אליי פעמיים, בפעם הראשונה לא עניתי, ובפעם השניה שהיתה יום אחרי כן עניתי, והסתבר שבשתי הפעמים הוא התקשר בשביל דברים ספציפיים ודי לא קשורים, שהוא משום מה הרגיש צורך לשאול אותי. חברה שלי אומרת שזה אומר שהוא מרגיש משהו, אני אומרת שבין אם כן ובין אם לא, כדאי שהוא ימצא דרך טובה יותר להעביר את הרגשות שלו בגלל שעברנו את חטיבת הביניים והילדותיות המוזרה הזאת לא עושה לי את זה.

אם זה היה משהו אחר אז כבר מזמן הייתי מתייגת אותו כאדיוט ומוחקת אותו מהנייד, אבל זה מקרה אחר. לפני תחילת המזמוזים (שעל אף שהיו כיפיים וגם מרגשים למדי, היו כנראה צעד מוטעה כשהבחור אומר מראש שהוא לא בתזמון של זוגיות כרגע) התחיל בינינו אחלה קשר שמאוד נהניתי ממנו, ושבאופן נדיר למדי מאוד נתן לי השראה לעבודה שלי והטעין אותי באנרגיות חיוביות. להוציא את השבועיים האחרונים, דיברנו רוב הזמן על מוסיקה, ספרות, שירה, פילוסופיה...מן חיבור כזה שממש היה אוצר בעיניי. חוץ מזה שהרגשנו מאוד נוח אחד עם השני ולא התביישנו לדבר על כלום. אני חושבת כרגע שעדיף, אם אפשר, לנסות להציל את הידידות מאשר לנתק בהדרגה את הקשר, כי זה יהיה הפסד לשנינו להתנתק.

אבל למה, למה, למה לעזאזל אתם אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר? קשה לי להאמין שהוא חשב שזאת תהיה מן יזיזות כזאת, כי באמת בקטע הלא פיזי היה לנו כזה חיבור טוב, אז לא חבל לזרוק? (כי יזיזות איכשהו היא יותר פיזית מכל דבר אחר). אבל מה אני יודעת, אולי באמת זה מה שהוא חשב.

 

בכל אופן, זה הטריד אותי די הרבה עד שקרה מה שקרה לנוקי, ועכשיו אני פשוט מנסה להיאחז בעוד כמה ימים האלה שנשארו לסימסטר בשביל לא לטבוע ברגשות ובשביל להמשיך את העניינים שלי שמתקדמים באופן מספק למדי.

 

מה אתכם?

נכתב על ידי קליאו/נופר , 18/1/2006 16:18   בקטגוריות חיים וזה.  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Grim Reaper ב-24/2/2006 08:08



כינוי:  קליאו/נופר

בת: 41

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקליאו/נופר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קליאו/נופר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)