ועכשיו פורחים!

1. קרה ומתוחכמת:

זאת שתמיד עם אף קצת למעלה, ולא רואה אף אחד ממטר, בטח לא כאלה שלא שווים התייחסות, וגורמת גם לאלה שכן שווים, להתאמץ. מייבשת בלי בושה (בתקופת ההתחלה) כל אחד שכבר החליטה בכל זאת לתת לו קצת צומי, בלי לפחד שהוא יברח - כי היא יודעת כמה היא שווה, וכל הסביבה יודעת גם כן. סנובית אבל לייט, אף אחד לא שונא אותה, אבל גם לא מעז לשחק איתה משחקים. הגרייס קלי של אמנות החיזור.

2. משוחררת וכייפית:

זאת שתמיד בסחבק עם כולם, גם בנים וגם בנות. תמיד עם ביטחון עצמי ותמיד עם חיוך. זורמת כשמתחילים איתה או כשבא לה להתחיל בלי לדפוק חשבון. לא שמה זין, לא שוקעת יותר מדי בהירהורים לפני מעשהה, או אחרי שהוא כבר נעשה. אחת שעושה חיים ויודעת לסובב את כולם על האצבע הקטנה, אבל תמיד בסטייל, אף פעם לא כמו שרמוטה.

3. תמיד מאוזנת וגם סקסית מעודנת, סטייל הבת של השכן:

יודעת תמיד, במבט אחד,  על מי לשים ומי לא. בחיים לא שמה לב ללוזרים. יודעת לזהות את הדפוקים מקילומטר ולא מתקרבת אליהם, אבל לא בקטע מתנשא או מרושע, היא פשוט עסוקה נורא בלהיות מושלמת ובמקרה מרימה מבט מהספרים רק כשהנסיך ההורס גרסת 2006 במקרה עובר במקום.

אחת כזאת שכולם רוצים להיות איתה, היא הכי מתוקה והכי אדיבה והכי חכמה והכי תמימה - אבל לא בקטע ילדותי או אדיוטי, אלא באופן שמצית את האינסטינקט של לגונן אצל כל נשמה טהורה (וחטובה) ברדיוס קילומטר. 

למרות שהיא נגישה לכולם (כי כאמור, היא מתוקה ואדיבה) כתוב לה על המצח שצריך לעבוד קשה כדי להרשים אותה, כי היא לא סתם אחת אלא מישהי מיוחדת.

זאת שקשה להשגה, אבל יענו באופן לא מודע. 

4. קשוחה ועניינית:

זאת ש24/7 משדרת לעולם שהיא עסוקה וחשובה ולא משחקת משחקים.

המולטי אישה, שמג'גלגת עשרים כדורים באויר ויש לה זין רק לדוגרי. לא זורקת מבט שני בכאלה שמנסים לגרום לה לעבוד בשביל להשיג אותם - אצלה זה הולך תמיד הפוך בלי יוצא מן הכלל ומי שלא משחק את המשחק לפי החוקים שלה מוזמן לתת לתחת שלו להחבט בדלת בדרך החוצה. זאת שלא יורקת (שלא לדבר על מחליפה נוזלים) לכיוון של מישהו שלא מעריך את הזמן שלה, ולא סוגד ליכולותיה המופלאות ולעצם קיומה באופן כללי.

5. זאת שיודעת לשלב בין כולן:

זאת שיודעת לשלב בין כולם היא הסופר אישה. להיות מסוגלת לתמרן בין כל האפשרויות הנ"ל זה להגיע לדרגת מאסטר בתורת החיזור.

האחת שלא מפספסת אף גבר שווה, וכולם נופלים לרגליה כאילו הייתה מינימום אלה.

היא צנועה וקלילה, נדיבה עם המתיקות שלה, אבל יחד עם זאת תמיד ברור לכולם שעם כל הצניעות, היא אחת ששווה מיליארדים וחובה, ככלל בסיסי ותמידי, לסגוד לה.

זאת שיודעת מתי לתת ומתי למשוך באף, מתי לחכות ומתי ללכת עד הסוף. מפתה, אבל תמיד משאירה מקום לספק. ניתנת, אבל אף פעם לא בקטע של קלה להשגה. 

אחת שגברים יוצאים בשבילה באמצע הלילה לצד השני של העיר בשביל גלידה. היא יודעת לתת את ההרגשה שהיא מעריכה כל מאמץ, יחד עם זה שהיחס מגיע לה והוא דרישה מינימלית בשביל להיות איתה.

בחורה שמי שאיתה חושב שהוא בר מזל שהיא בכלל מסתכלת לכיוון שלו.

אחת שתמיד יש לה ביטחון עצמי, ותמיד שומרת על הסטנדרטים שלה. והכי חשוב, לא מורידה מעצמה בשביל אף אחד כי היא יודעת מה היא שווה ולא תסתפק בפחות ממה שמגיע לה. מושלמת, נו.

ו....פתירת הפרדוקס של הפוסט הזה:

מי שיודעת מה היא שווה ויש לה ביטחון עצמי, שמעריכה את עצמה ונהנית מעצמה, כל הדברים האלה כבר יבואו לה טבעי. אז איפה מתחילות הבעיות אמרנו?

נשאלת השאלה, למה אנחנו יכולות להיות בשיא הכיף עם עצמנו ולהרגיש אחלה בעור שלנו, עד שמגיע (והוא תמיד מגיע) איזה דון ז'ואן דה לה שמטע שמסובב לנו את הקרביים וכל העקרונות שלנו הולכים קפוט. עובדה מטרידה למדי, שכן אם רק היינו יכולות במקרה זה לשחק אותה מספר 1, למשל, סביר להניח שהוא היה מתנדף מחיינו (ואם כך אז טוב שכך), או משמיט את ה"דל לה שמטע" ונשאר פשוט דון ז'ואן (כי נראה שלעתים הם פשוט צריכים דחיפה קטנה במקום הנכון - אני מסיקה את המסקנה הזאת מלהסתכל על נשים שאיבדו את הגברים הבעיתיים שלהן לטובת נשים שהעיפו את הבעיתיות מהחלון והפכו אותו - בעזרת כישרון נדיר ונסתר מעיניי - לגבר חלומותיהן. למה, למה לא אני??!)

אבל עכשיו מספיק לבזבז זמן בפטפוטי סרק על גברים, שנת היופי קוראת וכו.