ועכשיו פורחים!

מתה על השקט הזה ועל השמש המיוחדת ששמורה רק לימי שישי אחה"צ.

פורטיסהד זה בסט, נורה ג'ונס משו משו, וכל שאר קבצי המוסיקה שיש לי בין לבין זה גם טוב. את פרל ג'אם, לעומת זאת, רצוי שאמחק במיידי. כמו כן להפסיק לשמוע את Black בקולי קולות בכל פעם כשיש לי את הגירוד הזה של המצברוח, זה רק הופך את הכל ליותר גרוע. שיר מחורבן.

גלידה בלי שומן ובלי סוכר זה איכסה.

באמת, באמת איכסה.

גם הטעם לוואי שנשאר לך אחרי זה ליומיים, גם הוא איכסה.

ליטופים זה נעים. וגם חיבוקים כאלה מאחורה ונשיקות קטנות. אה, וגם התעסקות עם השיער שלי. גם זה ממש נחמד.

כדאי לשים קצת את המחשבות בצד ולזרום עם הנעימות, רק הפעם, בשקט בשקט ובלי שאף אחד יידע. לשתוק קצת, לא לספר לאף אחד, לא להתייעץ, לא לשאול, לא לרכל, לא לשתף. רק להרגיש.

לדעת מה רוצים ובדיוק זו הרגשה נפלאה. חמקמקה, אבל כשהיא שם אין כמו זה. כיוון וספידינג מטורף למטרה.

ההוא התקשר אתמול בלילה, פעמיים, בשעה שהוא לא התקשר כבר כמה חודשים, מאז האינטימיות הזאת של ההתחלה. ישנתי אבל הפלאפון היה פתוח אז הוא העיר אותי. לא עניתי. גם לא חזרתי אליו.

לפעמים חיפושים משאירים אותך חסר נשימה.

Lonestar where are you out tonight
This feeling I'm trying to fight
It's dark and I think that I would give anything
For you  to shine down on me

How far you are I just don't know
The distance I'm willing to go
I pick up a stone that I cast to the sky
Hoping for some kind of sign