עוברת עליי תקופה פשוט מוזרה/מופלאה בכל מה שקשור לגברים. משום מה אחרי שנתיים די משעממות בתחום הזה (חוץ מחמישה חודשים עם האקס שלי), פתאום צצים להם בנים מפה ומשם. התחיל להתפתח משהו פוטנציאלי עם מישהו מהעבודה שלי, אח"כ פגשתי מישהו כשיצאתי עם חברות, לפני יומיים התחיל איתי ברחוב בחור ששמו ידוע בבראנז'ה (אני אחת שבחיים לא אומרת "בראנז'ה". בשיא הרצינות, מתחוללת כאן מהפיכה!) ולכן לא אומר אותו כאן, והיום ידיד שלי מהאוניברסיטה התוודה בפניי שהפגישה לפיצה שקבענו לשבוע הבא בעצם לא היתה כל כך תמימה מצידו. מה קורה??!
עכשיו למה בעצם אני כותבת על זה? למען האמת פשוט כדי להעלות שאלה פשוטה אחת שעלתה לי לראש. בזמן שדיברתי עם הידיד הזה שלי חשבתי לעצמי: וואו, אולי אני עושה משהו לא בסדר, מעבירה מסרים לא נכונים או משהו, שגורמים לאנשים התמימים האלה ליפול ברשת הערמומית, שלא שמתי לב שתוויתי. מה לא בסדר איתי?
ואז חשבתי, אוקיי. כששנה שלמה לא היה לי אף אחד שאלתי את עצמי: מה לא בסדר איתי, אני בטוח עושה משהו לא נכון אם אף אחד לא רוצה להתחיל איתי.
בואנה, למה תמיד משהו חייב להיות לא בסדר?! אם לא מתחילים איתי אז משהו לא בסדר איתי, ואם מתחילים איתי הרבה בנים אז משהו לא בסדר איתי. איזו מחשבה מעוותת!
ואז החלטתי פשוט לשמוח ולנסות להנות מזה (למרות שהאמת היא, שהעניין גורם לי מעט אי נוחות כי אני לא יודעת ממש איך לאכול את זה, אני לא טיפוס שמסתדר כל כך עם דייטים. אני מעדיפה פשוט לצאת עם אנשים שיצא לי להכיר על בסיס יותר יומיומי...). זה הרי לא יימשך לנצח. כנראה שזה פשוט עניין של תקופה, ונוס בנסיגה או משהו....
חשבתי לעצמי: האם כל הבנות מסתבכות ככה בקטע הזה, או שזו רק אני?
נ.ב: הפוסט מוקדש לאורי, הוא יודע למה. בלי כוונות נסתרות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
