ועכשיו פורחים!

לפני שנה ומשהו היה לי חלום לעזוב הכל, לנסוע ללונדון, וללמוד אצל איוו פוגורליץ' (אחרי שאני אשכנע אותו ללמד אותי כי הוא לא ממש עושה את זה, אבל זה לא היה נראה לי כמו מכשול גדול מדי שיש לדאוג בגללו). מה לעזאזל קרה לזה?

התנצלות על השינויים המעצבנים בעיצוב של הבלוג, אני נוטה לעשות את זה כשאני חסרת מנוחה.

יש לי שפעת מוזרה ביותר ומרגיזה למדי, ומאז שקמתי הבוקר לא הפסקתי לזלול דברים מתוקים שאסור לי לזלול, שלא לדבר על כך שאם אפשר לעלות 10 קילו ביום אחד אז זה מה שעשיתי היום.

לא יהיה מנוס כנראה מלעשות בדיקות דם, דחיתי את זה שנתיים (למעשה התכוונתי לדחות את זה עד שאני אהיה בהריון ויחייבו אותי, אבל נפלו כבר תוכניות גדולות מזאת), יום שלישי אני והמחט כנראה ניפגש ולא בנסיבות משמחות (כמו הזרקת הרואין או משהו אחר שיטיס אותי דרך הגג - מה שיהיה קשה עם הקילוגרמים העודפים כתוצאה מהזלילה הבלתי מבוקרת שלי היום - אבל הרואין יכול לעשות את זה. רואים איך חלקים שונים של הפוסט מתחברים אחד לשני? אני כה מוכשרת. או מסוממת מהאקמול. טוב, כבר אחרים לפני בהיסטוריה הוכיחו שמוכשרת ומסוממת זה היינו הך.) תאחלו לי בהצלחה.

יש לי כוונות טובות ביותר לכתוב פוסט חלומות מתישהו היום או מחר, לפני שייגמר הסופ"ש בכל מקרה, מקווה שאני אעמוד בהן. בנתיים שיהיה לכולנו (או לאלה מכם שיכולים לצאת מהבית) סופ"ש נפלא ופורה (מה שמזכיר לי שהכנתי בצהריים פירה עם אפונה, מעכתי ככה את הכל ביחד וזה יצא ממש טעים, וירקרק, שזה נתן גם מימד מגניב לעניין. מומלץ.)

קוטרית, קליאו.

שלום יקיריי,

רק מודיעה :

יש עידכון ברשימות בצד - הלינקוקים התעדכנו לפני שבועיים, וכמו כן התחלתי להוסיף את הפוסטים הנבחרים שלי בצד (יותר פשוט מסתם לפשפש בארכיון), זה גם כן יתעדכן כל תקופה מסויימת.

השתנתה גם הכותרת, למי שלא שם לב...אני בתקופה של שינויים, כך שאולי היא תשתנה שוב או תחזור למה שהיתה קודם. כנ"ל גם לגבי התמונה. בכל מקרה ברשימות של ישרא השארתי את זה אותו הדבר, לא יודעת אם זה חשוב למישהו אבל זו אחת מהאפשרויות לאיתור הבלוג אם אני לא טועה.

אם למישהו יש הצעות/בקשות (או קיטורים בסגנון "קליאו, בבקשה תשני את הצבעים את הורגת לי את העיניים, נשמה כפרע עלייך") בנוגע לעיצוב, אני אשמח לשמוע, עכשיו זה הזמן.

כמו כן, החלטתי להיות מושפעת מפאש, שקיבלה במתנה פרו, ולהכריז על מבצע חיפוש שוגר-דאדי מסוקס לפרו. המתנדבים נא לעמוד בתור מסודר, יש מקום לכולם (כן, אני משוכנעת שאני אקבל כאן עשרות הצעות לקנות לי פרו, אתם הרי כל כך אוהבים אותי. מה, לא?)
עלם החמודות הנדיב והאדיב יזכה לתשומת הלב הראוייה, אני אחשוב כבר על תגמול הולם! (בלי מחשבות סוטות! או אולי כן?....הרמת גבה זימתית ; )

בתודה וזה,

קליאו.

פאק, אחד הפחדים שלי זה שמישהו שאני מכירה איכשהו יעלה על הבלוג הזה ויקרא אותו. לא שאני מתביישת במה שאני כותבת, להיפך. אבל זה מאוד אישי, לכתוב את כל המחשבות שלי בלי שום צנזורה, והסיבה שאני יכולה לעשות את זה כאן, אולי, היא שאני אנונימית.

למה אני כותבת את זה? כי מישהו סיפר לי עכשיו (נו כן, מה ציפית, שאני לא אכתוב על זה פוסט? באמת...) שחבר שלו עלה על הבלוג שלו כבר לפני חצי שנה, וקרא את כל מה שהוא פירסם כל החודשים האחרונים, ורק אתמול טרח לספר לו על זה. זה נראה לי אחד הדברים הכי נוראיים שחבר יכול לעשות לך, ואתם יכולים להגיד שאני מגזימה אם אתם לא מסכימים איתי (אתם כבר מכירים אותי, אני מגיבה נפלא לביקורת, לא? פחחחח....; ). פשוט בשבילי, זה כמו שחברה שלי תהיה אצלי ותיתקל ביומן שלי מפעם (כשעוד הייתי כותבת במחברת עם עיפרון כמו אנשים נורמליים שלא מכורים לאינטרנט), ופשוט תקרא אותו. יומן זה דבר פרטי!!!

אני חושבת שבאופן כללי אין סיכוי שמישהו מהאנשים שאני מכירה ימצא את הבלוג הזה, מעט מאוד אנשים שאני מכירה בכלל יודעים שאני כותבת, ולמיטב ידיעתי אף אחד מהם לא קורא בישרא.

אבל אם מישהו שאני מכירה מצא/ימצא אי פעם את הבלוג הזה, בבקשה תגיד/י לי. כי אחרת זה כמו להיכנס לי לתוך המחשבות ולהתיישב שם, בלי רשות.

כל כך, כל כך יפה!

(נ.ב: טוב, מהתגובות המפגרות ביותר (סליחה, כן?) שקיבלתי, אני מבינה שאף אחד פה לא מבין בקולנוע, אז אני אסביר את עצמי: הסרט "אולי נתנשק?", יפה. עכשיו הבנתם?!? ג'יזס.)

סתם עידכון קצרצר כדי להגיד שלום, ולהודיע על העיצוב החדש!

כל הגשם הזה גורם לי למצברוח של שינוי ואני מסתובבת בכל מקום ומשנה דברים...ביזארי מאוד כי שינוי זה דווקא לא משהו שאני אוהבת בדרך כלל...בכל מקרה יש מצב שהעיצוב ישתנה עוד כמה פעמים השבוע אבל אולי בעצם לא כי אני די אוהבת את זה ככה.

זהו.

שבוע גשום ונפלא לכולם!