מתחים
כובד
אחריות
נשימות קצרות מדי
זיעה באמצע החורף
חמסין
תחושת כבדות ומתח שקשה ממש לפרק והתמודדות עם אחריות שמקצרת לי את הנשימה וגורמת לי להזיע ואין ממש סיבה, אין ממש היגיון, אבל אני מזיעה באמצע החורף ויש חמסין מוזר. החמסין הזה מזכיר לי עשר שנים אחורה תקופה וזמן אחרים עם אותו מזג האוויר, אותו סוג האור הזה. אני נקרעת בין רצון להימנע ולהסתגר מהעולם ולא לשתף ולא להשתתף, לבין רצון מנוגד בדיוק להתערבב ולהתחבק ולשתף ולהשתתף ולהיות חלק ממשהו גדול יותר שמורכב מעוד אנשים כדי לא להיות רק בתוך הראש של עצמי. אני רוצה להגיב אחרת, אני רוצה להיות השינוי שאני רוצה שיהיה לי כדי שהוא באמת יתרחש (ושוב, הבנת כובד האחריות, כמה שהכל עליי, כמה שכל דבר ודבר תלוי באיך שאני ובבחירות שאני בוחרת וזה מעיק עלי באופן שקשה לי למצוא מילים מספיקות לתאר). כרגע, אני לא יודעת מה נכון. בכלום, בכלל. ואם אני מרגישה, אז אני מפחדת לבחור במה שמרגיש לי. כמו שיתוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
