ועכשיו פורחים!

זוכרים את הפוסט על המפחידים באוטובוסים? (כבר עשיתי לו פעם קישור באיזה פוסט ולא בא לי להיות מתלהבת אז אני לא אקשר אליו עכשיו, אבל למי שלא יצא לו לקרוא אני אשים קישורים לפוסטים ברשימות באיזשהו שלב...)

אז בפוסט ההוא זה היה בהומור. אבל קרה לי משהו ממש מפחיד עכשיו...יצאתי מהעבודה ממש מאוחר, והלכתי לתחנת אוטובוס. היה שם ממש שומם, ובזמן שחיכיתי לאוטובוס, פתאום נעצר לידי איזה בחור עם האוטו שלו והתחיל לדבר איתי. הוא היה נראה לי ממש לא מזיק בהתחלה, סתם היה נראה כמו איזה פולני (שוב, סליחה לפולנים באשר הם שקוראים כאן, יוצא לי כל הזמן לרדת עליכם...אבל גם אני פולניה אז זה בסדר....: ) טוב. אז לא נבהלתי. לא רציתי להיות מגעילה (טעות! תמיד תהיי מגעילה/תקיפה לבחורים שעוצרים את המכונית ומתחילים לדבר איתך בתחנת אוטובוס באמצע הלילה) אז עניתי לו כשהוא התחיל לדבר איתי במה שהיה נראה ידידותיות. הוא שאל אם יש לי חבר ואמרתי כן (כלל שני: תמיד תגידי שיש לך חבר כמתחילים איתך מטורפים בתחנת אוטובוס באמצע הלילה), והוא המשיך והמשיך לדבר איתי, ולא היה נראה כאילו הוא מתכוון ללכת. והוא התחיל לשאול אותי שאלות אישיות כמו איפה למדתי ומה אני עושה וכל מיני דברים על האישיות שלי, וכל הזמן הציע לי טרמפ. זה אולי נשמע תמים, אבל באיזשהו שלב התחלתי ממש להילחץ כי הייתי שם לגמרי לבד ולא היה נראה כאילו הוא מתכוון ללכת. באותו רגע ממש הצטערתי שאין לי בכיס גז מדמיע כמו שהאדיוט (הבחור מהפוסט: כיצד תזהי אדיוט) אמר שתמיד כדאי שיהיה לי. רק חשבתי מה לעזאזל אני אעשה אם הוא יוצא פתאום מהאוטו ומנסה להכניס אותי בכוח. בסוף התקשרתי לידיד שלי והתחלתי לדבר איתו בטלפון אז הוא הלך.

בסוף הזמנתי מונית, ומרוב שהייתי מבוהלת מהעניין סיפרתי לנהג מה קרה, אז כשהגענו לבית שלי הוא חיכה עם המונית עד שניכנסתי לבניין, כדי שאני ארגיש בטוחה. זה היה ממש נחמד מצידו. : )

אח, ודווקא לפני כל זה התכוונתי לחזור הביתה ולכתוב פוסט נחמד על בניםבנות (כן, שוב...: ). כי הייתה לי שיחה ממש מעניינת עם ידיד שלי על איך שבנים אומרים משהו ואנחנו מבינות אותם לגמרי הפוך, ולהפך. וגם מהתגובות המעניינות שהיו לי כאן עם כמה בנים (אתם יודעים מי אתם ;  ) אחרי הפוסט על הסרט. טוב, מחר.

ומה למדנו מהפוסט היום? להשתדל לא להסתובב בתחנות אוטובוס שוממות באמצע הלילה, ולעולם, לעולם, לעולם לא לענות אפילו למישהו שעוצר לידך את האוטו ומתחיל לדבר איתך. (בהתחלה בכלל חשבתי שהוא רוצה הוראות להגיע לאנשהו...אבל עדיין.)

לילה טוב,

קליאו (שצריכה מחר לקום בשש בבוקר כדי להגיע לאוניברסיטה, ונראה לה שאין מצב שלפני תשע היא תצליח בכלל לפתוח עין...)

בנות, שימו לב, הצצה נדירה לדרך החשיבה הגברית! (ותודה רבה לרווק)

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=94922&blogcode=1390724

ובלי קשר, היה לי יום ממש נחמד...

ניפגשתי עם ידיד שלי שלא ראיתי כבר כמה חודשים טובים (מתי נהיינו אנשים כל כך עסוקים?), הלכנו לים אחרי הצהריים, היה מקסים. חול נקי (כי עוד לא קיץ, אין הרבה אנשים שמלכלכים), מים צלולים, שמש עדינה על המים (השתקפויות, גווני ירוק-כחול מהממים וכו), פה ושם מטקות וכלבים (בלי כוסונים אבל מי מסתכל? ;  ). אחר כך באה אלינו איזה קרובת משפחה שאני ממש אוהבת, וישבנו בסלון על קפה ועוגה שנשארה מהיומולדת (חייבת להפסיק לאכול עוגה! חייבת!!).
יותר מאוחר בלילה אני יוצאת עם חברה שלי, ועם בן דוד שלי (כוסון-על, כפרה עליו, שיער בלונדיני עיניים כחולות, ריבועים בבטן, תואר ראשון בכלכלה ומנהל, מבטא בריטי, הומור ושכל - למה, למה אין עוד בחורים כאלה?!) וחברים שלו, לאיזה בר בת"א, מקווה שיהיה מוצלח. : )

שבת שלום וסופ"ש פורה (עבור כל אחד, מה שזה אומר בשבילו...;  ),

קליאו שנהנית מהחיים ~

כל כך, כל כך יפה!

(נ.ב: טוב, מהתגובות המפגרות ביותר (סליחה, כן?) שקיבלתי, אני מבינה שאף אחד פה לא מבין בקולנוע, אז אני אסביר את עצמי: הסרט "אולי נתנשק?", יפה. עכשיו הבנתם?!? ג'יזס.)

יומולדת שמח לי!!! טרהלהלהלהלה!!!!

פוסט יומולדת מורחב יגיע בהמשך היום/לילה, ובינתיים...:

אוקיי. לפני שאני אגיד מה שיש לי לומר, אני רוצה להבהיר שויתרתי לחלוטין על המחשבה להיות איתו, אני מודעת לעובדה שהוא אדיוט, שחקן ולא רציני, התגברתי על זה לגמרי ואני לא מצפה לכלום. מובן? כן.

בא לי לתפוס אותו באמצע האולם, לגרור אותו למשרד שלו, לסגור את הדלת, לקרוע ממנו את הבגדים, לקשור לו את הידיים באיזשהו אופן אמנותי (אזיקי פרווה?), ולזיין לו את הצורה עד שיצא עשן.