מכורה יותר לכאב שלך מכל דבר אחר בך
הפסקתי להכאיב לעצמי ועכשיו אני עושה את זה דרכך
אני הנזקקת ואתה הבן זונה
ותודה שאתה נהנה
ממשחק התפקידים הזה
רגע אני רצה בשדה
ורגע אני בשמלה שחורה בערפל
הידיים שלך מציירות קווי מתאר לא קיימים על הגוף שלי
וכולך צועק בלחש דברים שלא שם
אני בחיבוק שלך ואתה מנשק אותי, וגם מישהי אחרת
אתה מסתכל עליי ואתה רואה אותה
ואם זה לא מתאים בכלל, אז אתה עוצם עיניים ומשלים בדמיון
רגע ברכות ורגע בעוצמה שהיא כמעט אלימות
וזה כלל לא שלי, זה שלה
אתה מנסה להכאיב לה דרכי
אני לוקחת את הידיים שלך ותולשת אותן ממני
זה לא אותו דבר כמו משהו אמיתי
נראה שאפילו אני לא מחוסנת
מההרגשה הזו של להיות מנוצלת
למרות שאני אני
ואני מיוחדת
אני מיוחדת
אני רוצה שתצטער
אבל אתה לא יכול אפילו לראות אותי
חוץ מלשניות בודדות שתלושות בזמן
אתה כמו עיוור
כמו עיוור
כמו עיוור
ואני
תמימה
הצללים שלה על כל קירות החדר
ובתוך מחזור הדם שלך
שמתערבב בשלי בלי שארצה
ובתוך המיטה שלי ועל הידיים שלך שנוגעות בי
ואני מחבקת אותך בלי לראות
אתה נושם את ריח השיער שלי ודרכו מישהי אחרת
והדמעות שלך עליה עוד לא יבשו
ואני צריכה לברוח, לברוח
אבל לא יודעת זאת
אתה עיוור
ואני תמימה
אני הנזקקת
ואתה הבן זונה
ותודה, תודה
שאתה נהנה ממשחק התפקידים הזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
