נתחיל בליל הסדר.
זוועה, פשוט זוועה. האמת שבמבט לאחור זה משעשע למדי, כמו רוב סיפורי המשפחה הלא מתפקדת שלנו. אבל באותו הרגע זה תמיד עצוב, שלא לדבר על מחריד, להיות בתוך כל המתח והשנאה ההדדיים הללו.
הפולניה והאחים שלה מעולם לא היו בקשר מזהיר (אפשר להבין למה, הם מפלצות), אבל בשנה האחרונה - בשל סכסוכים משפחתיים שהיו יכולים לספק חומר לטלנובלה בינונית בויוה פלוס - זה הדרדר ממש והם למעשה לא דיברו אחד עם השני כבר חודשים. מה שכמובן לא מנע מכולם להכריח את עצמם לשבת יחד בליל הסדר בשביל לשמח את סבתא שלי, מלכת ההכחשה. כמובן שזה היה נראה מאולץ, שלא לדבר על כך שכולם כמעט הרגו אחד את השני (גם כאלה בני אותה משפחה מצומצמת שאמורים להיות באותו צד...). אפילו פומפדורה שלרוב נשארת אדישה חטפה כאב בטן ובילתה חצי מהערב על הספה (או שזאת היתה טקטיקת התחמקות טובה במיוחד). אבל הכי חשוב, הסבתא לא שמה לב - אז לפחות בעיני בנאדם אחד בעולם אנחנו משפחה גדולה ומאושרת. אבוי, הפולניות.
לקחתי חופש ארוך מירושלים, השבועיים של פסח פלוס שבוע אחד לפני.
זה היה ממש רעיון טוב, איכשהו כיף לי כאן ואני מצליחה לטעון את האנרגיות מחדש, אין חיכוכים מיותרים טפו טפו.
לפני שבועיים הייתי ממש רצוצה נפשית (וואו, לא נראה לי שאי פעם השתמשתי בביטוי "רצוצה נפשית"!) מכל העניין עם ק', ומותשת מהחיים באופן כללי. עשה לי טוב להתרחק, עזר לי לקבל פרספקטיבה ואני הופכת להיות מודל משופר של עצמי. אני יכולה לראות מה מצאתי בו - מה אני עדיין מוצאת, לפעמים - אבל אני רואה את הכל יותר בבהירות עכשיו וברור לי לא רק שהוא לא מתאים לי, אלא גם מה יש בו שרצוי לי לזהות ולהמנע גם אצל גברים אחרים. נורא חשוב לדעת לראות (ולרצות לראות) מה באמת מרכיב את המכלול של הבנאדם. אני נוטה להסתכל תמיד על הטוב וזה חיובי, אבל המצב הנכון, ככה אני מבינה עכשיו, זה לראות גם את הרע, אבל להתמקד בטוב. לא להתעלם לגמרי מהרע. לפעמים יש דברים שעדיף להתרחק מהם.
אבל אני לא מצטערת על כלום, בסיכומו של דבר למרות שנפגעתי הקשר איתו נתן לי כל מיני דברים טובים וגם אם אני מתרחקת עכשיו, אני שומרת איתי את מה שעשה לי טוב.
עם פומפדורה ממש נהניתי השבוע. אני מרגישה ברת מזל למדי שאני בקשר כל כך טוב עם אחותי. אני באמת מרגישה שאנחנו חברות טובות והיא אחד האנשים שהכי כיף לי להיות איתם. אני אוהבת אותה מאוד.
אתמול עשינו ארוחת ערב בבית ברביעיה - עם חבר שלה לשעבר שהוא עדיין כמו משפחה, ואיזה בחור אחד מהלימודים שלה שהיא משום מה החליטה שיהיה חכם לשדך לי. אני לא יודעת מה היא חשבה לעצמה, הוא היה כל כך רחוק מלהיות הטיפוס שלי שזה פשוט היה מבדח. נראה לי שהיא מנסה לנתב אותי, בדרכה העולצת, לעבר בחורים שיהיו לי יותר טובים ממה שבחרתי לעצמי בחודשים האחרונים. נוגע ללב האמת 
. אבל בכל אופן, הוא ממש לא מצא חן בעיניי. מבחינה פיזית הוא נמוך יחסית, ומלא, ודי שעיר (בעורף, בעורף!! לא!! **עינת, את קוראת את זה?!**). ואני אוהבת גבוהים, ושחיפים (נו כן, מה אני אעשה, פטיש לא מוסבר לגברים על סף תת משקל. אולי זה מתחבר אצלי לצורך הפולני הטבעי ללכת למטבח ולהכין שורת תבשילים אינסופית) וחלקים - יפיופים כאלה עם מראה נערי. לא חשוב שחוץ מק' אף פעם לא הייתי עם אחד כזה (אני נוטה להתאהב בכאלה שהם דווקא לא הטיפוס שלי. אבל אולי בגלל זה אני גם זורקת אותם. נקודה למחשבה), אבל אחרי האקס האחרון, שהיה יכול לספק שיער גוף לחצי מהמדינה, נראה לי שמגיע לי משהו שאפשר ללקק הפעם (משהו שאפשר ללקק? אמרתי את זה? המממ, עוד נקודה למחשבה.) בנוסף, הוא לא עניין אותי. אני לא יודעת אם זאת בעיה, אבל השיחות עם ק' באמת העלו את הרף מבחינת גירוי אינטלקטואלי, שממילא תמיד היה לי מאוד חשוב. הוא פשוט כל כך רחב אופקים וחכם, ותמיד ריתק אותי לדבר איתו שעות. אז עכשיו אם מישהו בא אלי עם סיפורי איסוף גולגלות (ע"ע הבליינד דייט מהגיהנום) או סתם פטפוטי סרק על דברים לא קשורים, זה פשוט לא מספק אותי.
האם אני אצליח אי פעם למצוא בחור שבאמת יספק אותי?
טוב, האמת היא שהדרישות שלי לא כאלה גבוהות בסיכומו של דבר. אני בררנית, לא מנסה להכחיש. אבל בשורה התחתונה מה שאני באמת רוצה זה פשוט מישהו שיאהב אותי אהבה כנה ואמיתית, ושאני ארגיש שאני יכולה לחלוק איתו הכל. זה המון, אבל זה בסיסי, מצד שני. מישהו שאני אוכל לדבר איתו, ולצחוק איתו, ולהשען עליו כשאני מתעייפת קצת. וזה הכל.
לקחנו את הסרט "בוגדת" בדיוידי. נורא. (מישהו ראה את זה? עם ריצ'רד גיר.)
למה שמישהי שיש לה משפחה מושלמת ובעל שהיא אוהבת ועדיין נמשכת אליו, תבגוד ותהרוס את הכל בכח?
תוסיפו לבלילה גם רצח (סצנה ממש טובה אגב) וכמה צילומי זיונים אלימים משהו ומפוקפקים למדי, וקיבלתם...טוב, את הסרט הזה, שאני לא ממש יודעת מה להגיד עליו, אותי זה זיעזע למדי ולא ממש הבנתי את הפואנטה (כשמשהו מזעזע אותי, אני מעדיפה לפחות לדעת מה הפואנטה).
כשלקחתי את הסרט מצאתי שאני ממש נמשכת לבחור שעובד שם. אז כשבאתי להחזיר דיברנו כמה דקות. מהשיחה איתו הבנתי שאני אכן, משום מה, שמה את העין לאחרונה על בחורים שלא סגורים על עצמם ומעופפים איפשהו בין שמיים לארץ.
הייתי רוצה להפסיק להמשך לשכאלה, מאחר ומה שאני באמת רוצה זה למצוא גבר שיודע מה הוא רוצה מעצמו ומהחיים כדי להיות איתו במערכת יחסים יציבה. היו לי כל מיני מערכות יחסים, עכשיו אני רוצה כזאת.
לא בא לי להסתובב יותר, אני שונאת דייטים, זה מעיק ומכביד ומתיש ולרוב גם חסר טעם. אני לא טיפוס של קצרים (למרות שהיו לי לא מעט, אבל לא כי רציתי בהכרח אלא פשוט כי בסופו של דבר זה התברר כ..לא.), ולא של פלירטים (טוב, של פלירטים כן, אבל תמימים כאלה שאפשר להמשיך איתם גם בלי קשר למערכת יחסים ), ולא של סטוצים חסרי טעם. אני רוצה זוגיות. עכשיו, אם רק הרדאר שלי למיפוי מפגרים יעבוד יותר טוב, אני אהיה מסודרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
).