Silent Wind

זאת בסך הכל ההשקפה שלי.

המת לא צריך כבוד. לא את שלך ולא את שלי. כי הוא כבר מת.

הכבוד שאני משקיע. כולם חושבים שהוא למת. אבל הוא לא.

המת עשה את המעשה שאליו אני נותן כבוד.

אבל למעשה אי אפשר לתת כלום. רק לזכור.

הנוכחות שלי היא לא כזה כבוד. אבל היא סמל.

סמל הערכה, בשביל אנשי מדינת ישראל, שהמעשה היה צריך לעשות.

המת לא הלך לשווא. ההקרבה כמה שכואבת - ככה נחוצה.

אני לא מנסה להיות יפה נפש, מדבר על אידיאלים ומושגים מופשטים שביומיום לא זוכרים.

רק כותב ומראה הערכה. שאנשים יראו ואולי אחד יבין.

עם כל הקיטשיות, כוח יש במספרים, שמתאחדים.

לזכור את המת. שנתן את החיים.

הכבוד הולך אלינו, במטרה שניהיה גאים וחזקים - להקריב חיים בשביל עתיד.